החנקתי דמעה.
פשוטת אברים
חיוורת
רופסת--
קברתיה בקבר אחים
של דמעות
שהלכו לעולם שכולו רטוב.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... ממ.. אכן כן. מנענעת ומברכת בשם ומלכות (:. אשכנזיה שכמוני.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. אהבתי. את התהליך. וגם את הכתיבה. תבוא תעשה אצלנו שבת, תראה מה זה אווירה יהודית.. (: (בצחוק, כן?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... "מוזר שלא שמתי לב"-- ? [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, נראה לי שאתה היחיד במחלקה שמתלהב מהצ'ופרים של הפ"פ. |תוהה אם יתנו לכם לצאת לחתונה שלנו| [ליצירה]
- [ליצירה] ... בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה. כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים. הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק. הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית. כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני מבינה את מה שרן מנסה לומר, אבל כיוון שאני רואה באומנות ובכתיבה בעיקר כלי לביטוי ולהבעת הרגשות, ולא רק כלי להעברת מסרים-- קשה לי עם הניסיון לכפות על עצמך לכתוב אופטימי גם אם אתה ממש לא מרגיש ככה. מה שניסיתי לומר לרן הוא, שאני מעדיפה לדבר על "אני לא שוקע בעצבות" ולא על "אני לא כותב שירים עצובים". מי שמלמד את עצמו, גם במצבים הקשים, לא לשקוע בעצבות-- יראה טוב וחסד. וממילא גם לא יכתוב שירים מלאים בעצבות. אבל מי שכן שוקע בעצב, וכופה על עצמו לכתוב אופטימי, זאת בעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] . מזכיר מאוד מאוד תמונות של "בצלם". [ליצירה]
- [ליצירה] .. יפה מאוד.. אבל השם, השם צורם קצת בימים אלו ;-).. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אשכרה (אבל מה זה אשיב ממצולות?). [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים). חפשי משהו אחר. הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה.. [ליצירה]
תגובות