החנקתי דמעה.
פשוטת אברים
חיוורת
רופסת--
קברתיה בקבר אחים
של דמעות
שהלכו לעולם שכולו רטוב.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. רק תזכיר לי, נושא אלומותיו, איפה נמצא התקציב הזה? כי דווקא הייתי שמחה לקבל קוטג' חינם כאן, בשטחים הכבושים. אך לצערי, גם כאן צריך לשלם כל שקל (בעצם, דולר), לא פחות מכל אדם אחר בארץ הזאת. היו פעם "תשלומי פיצויים" למתנחלים או משהו כזה, אבל אקורדינג טו מיי פרנטס (שמנהלים את חשבוננו המשפחתי, כאן בלב הכיבוש) הם הפסיקו להגיע כבר לפני שנים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אני אוהבת את הסוף. חשבתי עליו הרבה. לא כתבתי אותו סתם. יש לו הרבה משמעות בשבילי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כמה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כואב. קשה. מעלה אצלי שוב שאלה שמישהו שאל פעם- האם אדם יכול לכתוב על חוויה עמוקה שלא עבר מעולם? אני עוד לא יודעת לענות, הרגשתי שהצלחת להתקרב לזה קצת, אבל עדיין- לא עד הסוף, וב"ה שכך. יצירה מורכבת, מבחינת התוכן וגם מבחינת הכתיבה. צריך להתעמק כדי להבין הן את ה"עלילה" והנפשות הפועלות, וגם את מה שמתחבא מאחוריהן. אני צריכה עוד לחשוב על זה, אחרי קריאה שניה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יש לה כמה וכמה "צרים", אבל אני כיוונתי לשיר הנ"ל: --- תלולית החול שמש רוותה על תלולית החול- אני ואתה ובלב- אושר שליו. חצאי צבעים, חצאי קולות לא צריך לשאול, לא צריך לענות הבט, הקשב. העבר ידך על חלקת שערי. בלב- אושר שליו. צרי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גנץ, האי-מייל שלי חזר לעבוד. *מתקרבת*, עניינית כתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, "יצחק הסוף איננו". בין הקטעים של קישון שהכי הכי הצחיקו אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] ... עשוי יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יצחק בן - מרדכי, בקצב הזה, לא - תצליח לחקות את המקור!!! הלא - הוא שמואל לבית הירושלמי; שהרי! לא - שתלת כלל בדבריך, מקפים חסרי - פשר באמצע המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... צריך אומץ לצלם ככה. (אפילו שהוא נתן רשות, אז מה). לי עוד אין כזה. מפחדת, כנראה, להסתכל לאנשים בלבן של העיניים. תמונה טובה מאוד. אלכס ליבק משהו. [ליצירה]
תגובות