החנקתי דמעה.
פשוטת אברים
חיוורת
רופסת--
קברתיה בקבר אחים
של דמעות
שהלכו לעולם שכולו רטוב.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... בדיוק ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... את כותבת את עצמך נפלא. ואני מתרגשת בכל פעם מחדש. --- |מחייכת לעצמי חיוך קטן, כשאני חושבת מה יהיה מספר תשע|. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הערותישיות: ממזר- זה מעולה. אחתוש- "שנון סופית"... נקרעתי.. (: סוערה- אותך לא ראיתי שנים. שלום שלום לרחוק ולקרוב! [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא לא עצוב, שירה. גם אם בדרך יש עצב מסויים.. הכנפיים בסוף משרות אוירה אחרת. ומותר לי היום, אני צוּמית שכזו בגלל התאונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הו, לא יפה בכלל! [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוקיי, אוקיי. זה דבר ידוע, שאני מבינה מהר כשמסבירים לי לאט (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לעניין הצורה, את כותבת את עצמך מצויין. ולעניין התוכן, מי כמוני מאמינה שההכרה היא מחצית הדרך. לפחות. גם אם היא כרגע על דרך השלילה, על מה שאין לנו ולא יהיה. ההכרה שאין לנו היא מחצית הדרך אל מה שיש ועוד יהיה. פעם, כשצורה עוד היתה כחולה ופשוטה, היה מקובל לשלוח כאן חיבוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מתוקקקקק! ממש ממש נהניתי. בהחלט חייכת אותי... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. <מנסה לקשר> כתבת פעם בפורום "לא כלה דרכנו"? [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה דווקא מה שאהבתי פה. אני הרגשתי דווקא שהתיאור היה של תהליך שעובר על הבחור במהלך הפגישה- מהבחור הציני והאדיש, עד להבנה והזדהות עם מה שעובר על הבחורה מולו, עד שהוא רואה אותה באמת כאדם עם אישיות ועם חיים, ולא סתם איזו "מדוייטת" חסרת משמעות.. ואפילו שהוא לא מגלה בה עניין רומנטי- הוא מצליח לראות מעבר. וזה יפה. או שלא הבנתי נכון.. [ליצירה]
תגובות