שיר של לאה גולדברג, שנתקלתי בו עכשיו, בשיטוטיי בספר שיריה.. כמה הרבה אפשר להגיד בכל כך מעט..
אין לך זכות חנינה בעולם.
הכל הוכרע.
חלומותייך טובעים בים
ואת אומרת שירה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. יצירת מופת, אין מה לומר. ושיא השיאים: קפלונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני דווקא לא הבנתי את זה דווקא כנק' מבט של שליח ציבור. תפילת שמונה עשרה, גם עבורי, היא פאזה אחרת בתפילה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לקח לי זמן, אבל עכשיו אני מבינה את השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אה, ובהזדמנות רציתי להגיד, שאמנם לא תמיד אני מגיבה, אבל.. תמיד היצירות שלך עושות לי משהו. כמו לגעת בחשמל חשוף. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו. ביום שאני אדע לצייר ככה, אני... אני.. אפרוש מהלימודים או משהו. וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... )): למה? מה עשיתי לו? [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי, יהיה הכי חמוד אם את החלק(ים?) הבא(ים?) תמשיכי רגיל, כמו בא' ו-ב', ורק בסוף תחזרי ל"סיפור המסגרת" שהכנסת עכשיו... [ליצירה]
- [ליצירה] ... בלבול בגופים אין כאן, הכותב יודע מה שהוא כותב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. אכן כן. מנענעת ומברכת בשם ומלכות (:. אשכנזיה שכמוני.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני מבינה את מה שרן מנסה לומר, אבל כיוון שאני רואה באומנות ובכתיבה בעיקר כלי לביטוי ולהבעת הרגשות, ולא רק כלי להעברת מסרים-- קשה לי עם הניסיון לכפות על עצמך לכתוב אופטימי גם אם אתה ממש לא מרגיש ככה. מה שניסיתי לומר לרן הוא, שאני מעדיפה לדבר על "אני לא שוקע בעצבות" ולא על "אני לא כותב שירים עצובים". מי שמלמד את עצמו, גם במצבים הקשים, לא לשקוע בעצבות-- יראה טוב וחסד. וממילא גם לא יכתוב שירים מלאים בעצבות. אבל מי שכן שוקע בעצב, וכופה על עצמו לכתוב אופטימי, זאת בעיה. [ליצירה]
תגובות