שיר של לאה גולדברג, שנתקלתי בו עכשיו, בשיטוטיי בספר שיריה.. כמה הרבה אפשר להגיד בכל כך מעט..
אין לך זכות חנינה בעולם.
הכל הוכרע.
חלומותייך טובעים בים
ואת אומרת שירה.
[ליצירה]
...
אמממ, לא נעים לי להגיד, אבל... זה נורא בנאלי.
כבר מיליוני תסריטים נכתבו על הנושא הזה...
ולא ממש חידשת משהו.
אני מקווה שאני לא פוגעת, בתור אחת שגמכן עברה את התהליך של לכתוב תסריט ולנסות להימנע מבנאליות- אני יודעת שזה קשה..
ראית את הסרט "אפור"? סרט של על אולפניסטית שמחליטה להתחזק והולכת ללמוד בבי"ס חרדי, אבל ההרגשה שזה לא העולם שלה וזאת לא האמת גורמת לה לחזור הביתה...
---
אתה תלמיד של מולי?
מגניב, תמסור לו ד"ש (:.
[ליצירה]
..
עשיתי כולה שני טסטים (ועברתי בשני, למען הסר ספק).
זה היה אחרי שעזבתי לאנחות את המורה ההוא מפ"ת, ועברתי למורה מצויין באריאל. עברתי אצלו טסט אחרי 14 שיעורים. (שזה כלום, בהתחשב בזה שהוא היה צריך למחוק את כל הרגלי הנהיגה הגרועים שלי, וללמד אותי לנהוג מחדש. ממש הכל מהתחלה).
ו"קצף צהבהב סמיך", נו מאיפה? אפרים קישון, מכיר? אם לא, אף פעם לא מאוחר.
[ליצירה]
...
אכן, כיוונתי לזה.
חשבתי שזה די ברור...
כמו שבשיר "אפיזודות" לא טרחתי לציין כל פרפראזה על רחל.. או בשיר אחר שלי, כשהשתמשתי בסוף ב"דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי" האלמותי של פוליקר, לא חשבתי שיש צורך באזכור המקור.
אבל אם זה מפריע לאנשים, אני אשקול להתחיל 'להביא גאולה לעולם' במקרים כאלה, למרות שלדעתי זה די פוגם.
ואגב, כשאני מכניסה שיבוץ משיר כלשהו ביצירה שלי, אני לא מנסה להעתיק. רק להביע הערכה ליוצר שהביע אותי יותר טוב מעצמי.
[ליצירה]
...
מביט,
אני חושבת שיותר מ-50% מהיצירה הוא התוכן שלה.
ההצורה החיצונית של היצירה גם היא חשובה, אבל היא לא הכל.
ו-כן, מותר לנו לחלוק על תוכן של יצירות.
אישית, היצירה הזאת עשתה לי רע על הלב. מבחינת צורה חיצונית זה אמנם מרשים, אבל... לא אהבתי בכלל את נימת הייאוש המוגזמת. את הבכיינות.
בין פלורליזם לפאשיזם יש עוד הרבה מקום..
תגובות