שיר של לאה גולדברג, שנתקלתי בו עכשיו, בשיטוטיי בספר שיריה.. כמה הרבה אפשר להגיד בכל כך מעט..
אין לך זכות חנינה בעולם.
הכל הוכרע.
חלומותייך טובעים בים
ואת אומרת שירה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... התכוונתי בטח להגיד ששום מילה *לא* מצליחה להיות בנאלית מעצבנת, אבל עם השאר אני מסכימה (:. [ליצירה]
- [ליצירה] זה תלוי באיזו גירסה של כיפה אדומה, יש מאות גירסאות... אני כתבתי על פי הגירסה המרוככת לילדים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז... אחרי שקראתי (והתרגשתי..), רציתי להגיד שלום... והרבה הרבה תודה. הצלחת לגעת... ואני בטוחה שלא רק בי. נשמח לשמוע ממך בשורות טובות לכשיהיו (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מביט, הרי לך כלל: כל פעם שאני מפרסמת פה קטע, זה בגלל שלא הצלחתי לכתוב שיר. כלומר, הקטעים שלי הם שירים מפוספסים. או משהו... (ו-נו, חבר'ה, אפחד לא כבר לא מזהה ציטוטים מרחל?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... בקריאה שניה, התנגן לי "דרשתי קרבתך". ובצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך.. צריכה עוד לחשוב על זה. אהבתי מאוד את השיבוצים בבית השני. וגם את החריזה הלא-מחייבת. -- ובלי טלית אי אפשר? [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך לא חשבו על זה קודם? נפתלי הרץ אימבר ננס לידך! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... מביט, אני חושבת שיותר מ-50% מהיצירה הוא התוכן שלה. ההצורה החיצונית של היצירה גם היא חשובה, אבל היא לא הכל. ו-כן, מותר לנו לחלוק על תוכן של יצירות. אישית, היצירה הזאת עשתה לי רע על הלב. מבחינת צורה חיצונית זה אמנם מרשים, אבל... לא אהבתי בכלל את נימת הייאוש המוגזמת. את הבכיינות. בין פלורליזם לפאשיזם יש עוד הרבה מקום.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מוזר, רק עכשיו ראיתי את זה. זה מאוד אמיתי ומאוד את. ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. באמת יותר טוב. את יודעת, זה מצחיק, אם זה היה שיר שלי הייתי בטח דואגת להכניס אחרי "וכל הדמים / וכל הימים" איזה משהו שיתחרז עם "שברים". אבל זה שיר שלך, וטוב שכך :). [הזכיר לי איזה נחום חוצפן שהתעקש לנסות לשנות לי את השיר]. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן וואו. נהניתי. אוהבת סיפורים כאלה. [ליצירה]
תגובות