על מדרכה
אי שם
בלילה סתמי
נתקפת פתאום
בחסר כזה
ומשהו נבנה בי מתוכו
ומשהו בי רן וכמֵהַ
אני יודעת,
כוכבים יוסיפו עוד ליפול
איתי ביחד
ואת החֵסֶר
ממלא הגעגוע.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוו, שוב! מדהימה אותי היכולת שלך לגעת בנימי הנימים הכמוסים ביותר של הרגש, בתהיות הבסיסיות ביותר של הנשמה. אשרייך שהגעגוע ממלא עבורך את החסר. אני לעתים קרובות מדי חושבת כי הוא רק מעצים אותו... ואני לא מתנחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהה, כמובן, זה מקור הטעות, שאת לא מתנחלת (:.. מאז שכתבתי את השיר הזה, דברים השתנו בחיים שלי. והחסר (הספציפי הזה..) התמלא, ב"ה... [ליצירה]
- [ליצירה] *. בעיני זו הרגשה של מתנחלים במוצאי שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אההה... אני מתנחלת, וזה אכן היה במוצ"ש. מה זה אומר? (: [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי איזה יופי של שיר. את ממש ממש מוכשרת [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר שאני הכי אוהבת אצלך 0חוץ מאשר אותך ספציפית) זו יכולת הדיוק המופלאה שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע... מאוד אהבתי את השיר... נוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אהבתי. וזה נגע לי באיזה שהיא נקודה עמוק בפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אח, הקבר של ר' אלימלך.. (כבר עברה שנה?). אהבתי את הסיפור באופן כללי, רק... הפריעו לי שינויי הסגנונות, אתה מנסה לכתוב 'גבוה' אבל רואים שהסגנון לא טבעי לך ומידי פעם אתה מכניס משפטים בשפה יומיומית.. אפשר לשפץ קצת בקטע הזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, נראה לי שאתה היחיד במחלקה שמתלהב מהצ'ופרים של הפ"פ. |תוהה אם יתנו לכם לצאת לחתונה שלנו| [ליצירה]
- [ליצירה] ... הבית האחרון הכי טוב. (ודווקא בגלל שאין בו שיבוצים משיר השירים). מבחינה סגנונית זה, בעיני, אחד הפחות טובים שלך. אבל יש שירים שזה ממש לא חשוב. ממש אפשר לשמוע את הזעקה שמסתיימת בקול ענות חלושה, בקול דממה דקה ומהוסה ומפוחדת. כל משבריך וגליך עלי עברו ואף על פי כן. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוווווּ.. ספוקייייי. ומצטרפת ל"הבל ורעה רבה" (מה זה השם הבלתי קליט הזה?) בנוגע לדוס וכו'. וזה גם לא שזה חלק בלתי נפרד מהיצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה תלוי באיזו גירסה של כיפה אדומה, יש מאות גירסאות... אני כתבתי על פי הגירסה המרוככת לילדים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הכיף שבנסיונות? לא, אני דווקא לא חושבת ככה.. בעיני פחות נסיונות זה פחות צלקות, ויותר טוב. אבל אם היו נסיונות, וכבר יש צלקת, אפשר גם לנסות לראות מה קיבלנו מזה, ואיך זה עוזר לנו להמשיך. וצריך לדעת שמה לעשות, רוב האנשים לא מתחתנים עם אהבתם הראשונה. לרובם יש נסיונות כאלה או אחרים, גישושים כאלה או אחרים, לפני זה. וצריך לדעת שבע"ה כשהשלם האמיתי מגיע, הצלקות אולי עדיין קיימות, אבל הן כבר לא אדומות וצורבות. הן דהויות כאלה, עדיין שם אבל דהויות. לשכנע אותך שיש אהבה אמיתית? לא נראה לי שאפשר לשכנע בזה, אבל כשזה יגיע את תביני. וזה יגיע. (אגב, לא הייתי ממליצה לשפוט זוגות אחרים מבחוץ. את אף פעם לא יודעת מה יש שם. ומה גרם לפירוק). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוקיי, אוקיי, תהרגו אותי וזהו... מצטערת, לא שמתי לב. --- החזן, הקטע של ה"נועם אלימלך" היה דווקא ברור, לא היית צריך להסביר (נראה לי..). --- טוב, אין על זה תעודת ביטוח. כשהיינו שם, חברה שלי שמה שם קוויטלעך, עם בקשה- "תהיה לנו מליץ יושר לפני הקב"ה, שישמור שאף אחד מהיישוב לא ייפגע". יום אחרי זה נודע לנו שבאותו לילה שהיינו אצל ר' אלימלך, נרצח ביישוב הרב אלימלך שפירא. תנחשו על שם מי הוא קרוי... (לא שאני חלילה באה לזלזל בהשתטחות על קברי צדיקים ובכוח שלהם להיות מליצי יושר לפני הקב"ה.. אני רק באה להכניס טיפה 'מציאות', ולהגיד שלא תמיד אפשר להסתמך על זה...) [ליצירה]
- [ליצירה] ... לעניין הצורה, את כותבת את עצמך מצויין. ולעניין התוכן, מי כמוני מאמינה שההכרה היא מחצית הדרך. לפחות. גם אם היא כרגע על דרך השלילה, על מה שאין לנו ולא יהיה. ההכרה שאין לנו היא מחצית הדרך אל מה שיש ועוד יהיה. פעם, כשצורה עוד היתה כחולה ופשוטה, היה מקובל לשלוח כאן חיבוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] .... שוס. (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו, הנה אחד שקרא יותר מידי של סילברסטיין (:. ובצדק, יש לומר. וקבל מחמאה: החיקוי מוצלח בהחלט! (: [ליצירה]
תגובות