שמעתי אומרים ש"כמעט זה מעט".
מה הם יודעים?
כמעט זה כל כך הרבה.
בטווח הזה, שבין כן ולא,
שבין אסור ומותר,
שבין בפנים ובחוץ,
שבין גוף ונפש---
בכמעט הזה,
יש בו הכל.
כמעט..
[ליצירה]
..
ברור שאסור לשאול עד מתי.
זה כמו לשאול אם כואבת לך עצם הפז"ם, או אם אתה עייף. אה, וגם "כמה עוד".
(מכירה את השיר "עד מתי, אבא, עד מתי?".. אז הפנטזיה של המחלקה של איתם זה להשמיע את זה בקולי קולות ברחבי הבסיס.. לכי תביני).
[ליצירה]
...
תגיד לי, מר לוגן, אם כב רמדברים על "יותר טובים"--
אין לך כבר משהו יותר טוב לעשות חוץ מלהיטפל לאיזו יוצרת, לעבור יצירה-יצירה ולרדת עליה?
אמנם כשאדם מעלה יצירה לאתר הוא לא מצפה רק לנופת-צופים, אלא גם לביקורות בונות, אבל.. בחייאת, זאת לא צורה (תרתי!).
[ליצירה]
אני חושבת שדווקא אפשר להבין מפה המון דברים.
נכון, זה הצריך קריאה שניה ושלישית,
אבל אני חושבת שהבנתי.
זה יפה,
אם כי אני מעדיפה את הכתיבה הפחות מאופקת שלך.
[ליצירה]
...
ולפעמים,
האי לא יודע
עד כמה הוא חשוב לאדם שלו.
עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים.
לפעמים,
החיבוק לא מבין
שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו.
שרק רצה לקבל חיבוק.
בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים,
אין בהם משמעות.
האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם-
לאי שלו,
לחיבוק שלו.
[ליצירה]
...
מישי, הבקיאים בספריו של קישון יודעים שהרבה פעמים יצירות חוזרות פעמיים, בשינויי סגנונות לפעמים, ובאותו נוסח בפעמים אחרות..
אניוואי, הסאטירה "זכר צדיק לברכה" או בשמה העממי "יצחק הסוף איננו", מופיעה בין השאר בספר הסאטירות הראשון.
*מתקרבת*,
אחת שיש לה 12 ספרי קישון על המדף (:.
תגובות