חמקמק הים
על קו המים והחול
כשרגלייך היחפות מדאגה
מצטחקות במשחקן עם הגלים:
ים.
יבשה.
ים.
יבשה.
ורגע קודרים השמיים
בחבוק עננים את השמש,
ופני הים עגומים.
את ממהרת לנעול את רגלייך
מצופות החול הרטוֹב
ורוח הים מלחשת
מה עצום
מה נפלא
מה נורא
לאהוב.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יא נהדר. "מצטחקות" :) [ליצירה]
- [ליצירה] יצירתך היא כלחלוחית על פי הצחוח וכרוח מלטפת לחי צרובה משמש השממון. תיאור נפלא באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואני מצאתי לי פינה שוממה בכינרת, רחוקה מאחד החניונים, מוסתרת ע"י בניינים עתיקים וצמחים סוררים ; פינה קצת מלוכלכת, שכוחה, ופסעתי פנימה, אל הקור, כשגרביי וסנדליי נרטבות וכפות רגלי קופאות, ונטמעתי פנימה, בתוך השקט הרועם הזה, שיודע לתת ולהחכים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בקריאה ראשונה הבנתי משהו אחד, בקריאה שניה משהו אחר.. מממ.. |מהורהרת| [ליצירה]
- [ליצירה] ... רגע רגע, שאני אבין-- למישוּ יש בעיה עם הנמשים שלי? אני מטפחת אותם במסירות! (: בכל מקרה... כמו כל היצירות שלך. את התוכן אני מאוד אוהבת, הוא נוגע בהרבה אמת, ואני מוצאת את עצמי מזדהה הרבה. לגבי הסגנון, הרי שזה פחות שירה ויותר... הרהור מחולק לשורות? גם אני כתבתי ככה פעם (יש לי קובץ שירים גנוזים מהשישית... חלקם פורסמו בפורום). כשהתחלתי להתעניין יותר בשירה, לקרוא הרבה שירה-- התמקצעתי יותר מבחינת הסגנון.. בעלת הכינוי המכובד. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אם הבנתי נכון, אז.. הזכיר לי אותי, פעם.. סוף השיר אולי באמת צריך טיפה שיפוץ- לא מבחינת התוכן, אלא הסגנון- משהו שם קצת לא משתלב... ואודיה, אני אשמח דווקא לשמוע.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. העיניים, הגבות, הלחיים. אבל בעיקר השפתיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... "שמפניה" היה הכינוי של אבישי רביב. וחשבתי על זה שהמחלקה היהודית של השב"כ, בימים גורליים של דיבורים על פינוי גוש-קטיף, בטח רוצה 'לצוד' את הימנים הקיצוניים שעשויים להפריע קשות למהלך הזה.. אז במהלך הפוך למה שעשה אבישי רביב, שהתחזה לימני קיצוני וניסה להמריד חבר'ה צעירים, הפעם הם למדו את הלקח- ולכן הם שלחו מישהו שיתחזה לשמאלני סהרורי על מנת לקבל תגובות נגד ולזהות ביניהן את הפנאטים הפוטנציאליים... איך הקונספירציה? [ליצירה]
- [ליצירה] .. אני אוהבת את הסוף. חשבתי עליו הרבה. לא כתבתי אותו סתם. יש לו הרבה משמעות בשבילי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. א ו ל פ נ י ז ם. (אבל מה, לא ככה?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך הבנת את זה מהשיר / ממה שאמרתי?.. כי זה לא הכוונה בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] .. והערה עניינית, לגבי הויכוח על ציון המקורות בסוף. האמת היא שגם אני ראיתי בזה איזשהו טעם לפגם. יש עניין מסויים בלהעתיק מקור אחד, או אפילו שניים, בתחילת או בסוף היצירה (להעתיק אותם כלשונם, הכוונה, בצירוף המקור)- וזה דבר שהרבה יוצרים כאן משתמשים בו, ובעיני יכול בהחלט "לשדרג" את היצירה, ולתת נקודת מבט נוספת הן על היצירה והן על המקור. (לדוגמה, בסיפור של יאיר שגיא, נו, שכחתי את השם- על הבחורה שמתחתנת..). אבל רשימה בבליוגרפית של מראי מקומות בסוף היצירה, בעיני זה רק מוריד מהערך. אם יש לך מקור עיקרי אחד שיכול לשפוך אור על היצירה, תעתיקי אותו בסוף, בפונט קטן. ברגע שזה נהיה יותר ממקור או שניים, שכל אחד מהם מכוון רק לקטע מסויים ביצירה ולא לכולה- אין טעם לכתוב אותם, לדעתי. לא חסרים לנו סופרים ומשוררים שהשתמשו המון בשיבוצים ופראפרזות על מקורותינו, והנה, לא ראית את עגנון למשל מוסיף רשימה בבליוגרפית בסוף סיפור שלו. -- לגבי הסיפור עצמו. התחלת יפה מאוד. נשאבתי לסיפור. ההמשך איכשהו התבלבל והתעמעם עד שהיה קשה מאוד לעקוב העלילה ואחרי מה שרצית לומר, ונהפך קצת למישמש של תיאורים. בעיני הסוף מנסה לנסוק לגבהים, אבל מאבד את הקוראים בדרך.. לפעמים דווקא מילים פשוטות, תיאורים יום-יומיים, יכולים לסיים סיפור כזה בצורה שתסגור את כל הקצוות שפתחת.. -- כתבת סיפור שמתעסק בדברים הגדולים, ומתבסס על רעיונות גדולים, ועל כך כל ההערכה. אבל אני חושבת שרעיונות גדולים עדיף לפעמים להעביר במילים קטנות דווקא. ודווקא בגלל שאני מעריכה אותך ככותבת, אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה, וטוב יותר. לדעתי שווה לעשות לסיפור עריכה מחודשת, כי יש לו בהחלט פוטנציאל. <ולא רציתי להיות העשירית שתשווה ל"גשרים" של נחום, אבל מהיצירה שלו אפשר ללמוד המון על איך מעבירים רעיונות גדולים במילים קטנות>. ואל תקחי ללב את הביקורת. ומצד שני, אל תאטמי את עצמך מלשמוע אותה.. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ... )): למה? מה עשיתי לו? [ליצירה]
תגובות