עוד חודש יותר או פחות
גם אני לביתי אגיד ולהתראות
גם אני אשא תיק על גבי
שאותו קניתי במיטב כספי.
אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה
שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה.
ולא אעפעף לשום בן בתחנה
כי אני בת ישראל הכשרה.
עלי לא יעברו לילות בלי שינה
ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה
אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה
וגם לא אלמד חילונים ת'תורה.
אני אשב כל היום עם ספר מולי
ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי
ולא אכיר את "העולם האמיתי".
כי עם פרוש השנה החדשה,
אני אהיה בת מדרשה....
ולכל הלחוצים אל דאגה ,
גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה -
על ידי הקמת בית של תורה
ו
(סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! )
ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=)
אני כמעט בן עשרים ושתים
בן תורה ותיק
ובת שרות לא עפעפה בינתיים
לגרום לי להסמיק...
די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף!
קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו!
הייתי גם מוסיף תגובה
לשיר הנ"ל בינתים,
אך אין מנוס כי בצבא
לי אבלה שנתיים
וגם אם בת שרות תמה
לי תעפעף בטרמפים,
אומַר לה: מצטער, אך מה
נסי אותי בדייטים.
:)
ובכל זאת ה-ב' שלי היא כמו 2, וה-ע' היא בדפוס, והחולם ההוא מעל ה-ו'...
ו'אורות' קניתי בכלל בעקבות "שותפי סוד" של מירה קדר. באמת קניתי כי זה עניין אותי.
באמת!!!
באמת!!!
אוף. זה אבוד.
אני לא חמודה!!!
א נ י ל א ח מ ו ד ה ! ! !
א-נ-י--ל-א--ח-מ-ו-ד-ה-!-!-!-!-!
אני
לא
חמודה.
ונראלי שכבר כתבתי על זה משו פעם בפורום.
איזה קווים מגיעים אליכם? אני צריכה לבוא להרביץ לך.
[ליצירה]
לא כולל שרות..
עוד חודש יותר או פחות
גם אני לביתי אגיד ולהתראות
גם אני אשא תיק על גבי
שאותו קניתי במיטב כספי.
אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה
שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה.
ולא אעפעף לשום בן בתחנה
כי אני בת ישראל הכשרה.
עלי לא יעברו לילות בלי שינה
ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה
אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה
וגם לא אלמד חילונים ת'תורה.
אני אשב כל היום עם ספר מולי
ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי
ולא אכיר את "העולם האמיתי".
כי עם פרוש השנה החדשה,
אני אהיה בת מדרשה....
ולכל הלחוצים אל דאגה ,
גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה -
על ידי הקמת בית של תורה
ו
(סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! )
ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=)
[ליצירה]
בהצלחה מתקרבת!!!
אני כמעט בן עשרים ושתים
בן תורה ותיק
ובת שרות לא עפעפה בינתיים
לגרום לי להסמיק...
די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף!
קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו!
[ליצירה]
...
היי, מוכת ירח--
אני מסכימה שההערה של לותנת לא היתה עמוסה בטאקט, אבל עדיין... כשאת מפרסמת יצירות אינטימיות במקום ציבורי, את צריכה לצפות גם לתגובות מעין אלה.
ככה זה כשנחשפים.
לגבי היצירה עצמה... קשה לי להגיב על זה. אבל מאוד כאב לי לקרוא.
[ליצירה]
..
כמה הביחד מתוק.
וכמה למדנו להחניק את המר
גם כשהוא רחוק.
להחניק
להדחיק
להשתיק--
אבל לפנות ערב עם חשיכה
כשבאוויר מתנגנות המנגינות שלך
כשמשהו מפרפר כל כך בפנים ונוגע
איך אפשר לא להתגעגע.
[ליצירה]
...
ולפעמים,
האי לא יודע
עד כמה הוא חשוב לאדם שלו.
עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים.
לפעמים,
החיבוק לא מבין
שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו.
שרק רצה לקבל חיבוק.
בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים,
אין בהם משמעות.
האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם-
לאי שלו,
לחיבוק שלו.
תגובות