ודומה כי חיי
(לאחרונה),
כמו כתובים על נייר.
בכתב רצוף
שורות שורות
של מטאפורות.
ואני?
קוראת,
מחפשת שם בפנים
את חיי.
היא טובה מאוד, המשוררת הזאת.
ואיפה את?
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יצא לי פוסט-מודרניסטי קמעא, הא?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... קודם כל, ברכותיי לי על השתייכותי לקליקה, מעולם לא ידעתי שאני משתייכת לאחת כזאת... (: כשכתבתי שם (..) על ביקורת וסינון, התכוונתי בעיקר לדברים שהם ממש שליליים. נכון שיש יוצרים טובים יותר וטובים פחות, וגם לטובים פחות יש מקום כאן בינינו (אני מחשיבה את עצמי ביניהם, אגב...). אבל יש דברים שהן מבחינה אומנותית והן מבחינת תוכנם, ממש לא שייכים לכאן. ובין הדברים האלה נמצאות גם יצירות מדהימות, אגב... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. מ צ ו י י ן ואת זה אני אומרת בלי להיות בקליקה שלך (...) אני גם לא חושבת ש"ביקורת" לכל יוצר או יצירה נאמרה פה. יש יוצרים שטוב להם עם מה שהוציאו מתחת ידם. ולגבי עצמי... ובכן... רבות הפעמים שאני חשה בדיוק כתחושות הנ"לו (להבהרה למילה הנ"לו- אני מפנה את כולם למילון העיברית של מישי, למעלה משמאל, בכפתור הצהוב...) קבלי ח"ח מתקרבת, זה בהחלט נהדר. סוערה-פנסאית-פלורנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה!! ביקורת נוקבת לכל השירים והמשוררים. נו.. אז איפה אתה באמת? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] .. אם הבנתי נכון, אז המשחק-מילים של "מהלך בין שיטה לשיטה" ממש יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חביב (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה מקסים כמו שזה. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] .. והערה עניינית, לגבי הויכוח על ציון המקורות בסוף. האמת היא שגם אני ראיתי בזה איזשהו טעם לפגם. יש עניין מסויים בלהעתיק מקור אחד, או אפילו שניים, בתחילת או בסוף היצירה (להעתיק אותם כלשונם, הכוונה, בצירוף המקור)- וזה דבר שהרבה יוצרים כאן משתמשים בו, ובעיני יכול בהחלט "לשדרג" את היצירה, ולתת נקודת מבט נוספת הן על היצירה והן על המקור. (לדוגמה, בסיפור של יאיר שגיא, נו, שכחתי את השם- על הבחורה שמתחתנת..). אבל רשימה בבליוגרפית של מראי מקומות בסוף היצירה, בעיני זה רק מוריד מהערך. אם יש לך מקור עיקרי אחד שיכול לשפוך אור על היצירה, תעתיקי אותו בסוף, בפונט קטן. ברגע שזה נהיה יותר ממקור או שניים, שכל אחד מהם מכוון רק לקטע מסויים ביצירה ולא לכולה- אין טעם לכתוב אותם, לדעתי. לא חסרים לנו סופרים ומשוררים שהשתמשו המון בשיבוצים ופראפרזות על מקורותינו, והנה, לא ראית את עגנון למשל מוסיף רשימה בבליוגרפית בסוף סיפור שלו. -- לגבי הסיפור עצמו. התחלת יפה מאוד. נשאבתי לסיפור. ההמשך איכשהו התבלבל והתעמעם עד שהיה קשה מאוד לעקוב העלילה ואחרי מה שרצית לומר, ונהפך קצת למישמש של תיאורים. בעיני הסוף מנסה לנסוק לגבהים, אבל מאבד את הקוראים בדרך.. לפעמים דווקא מילים פשוטות, תיאורים יום-יומיים, יכולים לסיים סיפור כזה בצורה שתסגור את כל הקצוות שפתחת.. -- כתבת סיפור שמתעסק בדברים הגדולים, ומתבסס על רעיונות גדולים, ועל כך כל ההערכה. אבל אני חושבת שרעיונות גדולים עדיף לפעמים להעביר במילים קטנות דווקא. ודווקא בגלל שאני מעריכה אותך ככותבת, אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה, וטוב יותר. לדעתי שווה לעשות לסיפור עריכה מחודשת, כי יש לו בהחלט פוטנציאל. <ולא רציתי להיות העשירית שתשווה ל"גשרים" של נחום, אבל מהיצירה שלו אפשר ללמוד המון על איך מעבירים רעיונות גדולים במילים קטנות>. ואל תקחי ללב את הביקורת. ומצד שני, אל תאטמי את עצמך מלשמוע אותה.. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ... אגב, "התחשמק" זה פועל תקני לחלוטין. במילון הפרטי שלי הוא מופיע, יחד עם עוד רבים וטובים שלא נכללים באבן-שושן המקורי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז אם כך, לא הבנתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יצחק בן - מרדכי, בקצב הזה, לא - תצליח לחקות את המקור!!! הלא - הוא שמואל לבית הירושלמי; שהרי! לא - שתלת כלל בדבריך, מקפים חסרי - פשר באמצע המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בלבול בגופים אין כאן, הכותב יודע מה שהוא כותב.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. העיניים, הגבות, הלחיים. אבל בעיקר השפתיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נחמד מאוד. אהבתי את הכפלשון של "אישי".. [ליצירה]
תגובות