ודומה כי חיי
(לאחרונה),
כמו כתובים על נייר.
בכתב רצוף
שורות שורות
של מטאפורות.
ואני?
קוראת,
מחפשת שם בפנים
את חיי.
היא טובה מאוד, המשוררת הזאת.
ואיפה את?
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יצא לי פוסט-מודרניסטי קמעא, הא?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... קודם כל, ברכותיי לי על השתייכותי לקליקה, מעולם לא ידעתי שאני משתייכת לאחת כזאת... (: כשכתבתי שם (..) על ביקורת וסינון, התכוונתי בעיקר לדברים שהם ממש שליליים. נכון שיש יוצרים טובים יותר וטובים פחות, וגם לטובים פחות יש מקום כאן בינינו (אני מחשיבה את עצמי ביניהם, אגב...). אבל יש דברים שהן מבחינה אומנותית והן מבחינת תוכנם, ממש לא שייכים לכאן. ובין הדברים האלה נמצאות גם יצירות מדהימות, אגב... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. מ צ ו י י ן ואת זה אני אומרת בלי להיות בקליקה שלך (...) אני גם לא חושבת ש"ביקורת" לכל יוצר או יצירה נאמרה פה. יש יוצרים שטוב להם עם מה שהוציאו מתחת ידם. ולגבי עצמי... ובכן... רבות הפעמים שאני חשה בדיוק כתחושות הנ"לו (להבהרה למילה הנ"לו- אני מפנה את כולם למילון העיברית של מישי, למעלה משמאל, בכפתור הצהוב...) קבלי ח"ח מתקרבת, זה בהחלט נהדר. סוערה-פנסאית-פלורנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה!! ביקורת נוקבת לכל השירים והמשוררים. נו.. אז איפה אתה באמת? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמנם מוכר, אבל חזק גם בקריאה שניה ושלישית.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ברור שאסור לשאול עד מתי. זה כמו לשאול אם כואבת לך עצם הפז"ם, או אם אתה עייף. אה, וגם "כמה עוד". (מכירה את השיר "עד מתי, אבא, עד מתי?".. אז הפנטזיה של המחלקה של איתם זה להשמיע את זה בקולי קולות ברחבי הבסיס.. לכי תביני). [ליצירה]
- [ליצירה] ... הסגנון באמת מזכיר לי דליה רביקוביץ'. וגם "הן דמה בדמי זורם.." אבל אחרת. העימוד של השיר מאוד מוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כן, טוב, הוא עצמו יכול להיות מתנגד. אבל למה למנוע את דרך החסידות מאחרים? [ליצירה]
- [ליצירה] ... את כותבת את עצמך נפלא. ואני מתרגשת בכל פעם מחדש. --- |מחייכת לעצמי חיוך קטן, כשאני חושבת מה יהיה מספר תשע|. [ליצירה]
- [ליצירה] ... )): למה? מה עשיתי לו? [ליצירה]
- [ליצירה] ... כואב מאוד מאוד. יותר מבכי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אובייקטיבית, השיר טוב מאוד. המשפטים האלה, שבין לבין התאורים... קלעת בול. וחבל, כי אפשר היה להעביר הכל, בלי לפגום בכלום, גם בלי החמישים שקל. ולהיפך, מוטב היה בלעדיהם. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רק תזכיר לי, נושא אלומותיו, איפה נמצא התקציב הזה? כי דווקא הייתי שמחה לקבל קוטג' חינם כאן, בשטחים הכבושים. אך לצערי, גם כאן צריך לשלם כל שקל (בעצם, דולר), לא פחות מכל אדם אחר בארץ הזאת. היו פעם "תשלומי פיצויים" למתנחלים או משהו כזה, אבל אקורדינג טו מיי פרנטס (שמנהלים את חשבוננו המשפחתי, כאן בלב הכיבוש) הם הפסיקו להגיע כבר לפני שנים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, זה נורא נורא יפה. ובאמת מזכיר את סוד הגן הנעלם.. קסום! [ליצירה]
תגובות