מעת לעת נעצרת מציצה במראה, בוחנת פנים שאינן מוכרות לי מוצאת בי זמנים אחרים, ערבובים מתחמקים העזות וחיוכים גנובים שלא חשבתי שאמצא. מעת לעת מודדת עצמי במבט מבחוץ. תסתכלו עליה, על הילדונת הזאת שחושבת את עצמה לעולם ומלואו. ותמיד בסופו של דבר תבוא השלמה. מלטפת את ראשי בחמלה ולוחשת ברוך, אך בציניות מה- את בסדר, את בסדר, ברווזון מבוהל בתחפושת ברבור.