פיזרתי עצמי
רסיסים רסיסים
וחילקתי שי
לכל מי שאהבתי.
חלק אחר ושונה ממני
מצוי בידיו של כל אהוב
וכל אחד מהם
מכיר בי את החלק שאצלו.
מי יבוא
ויחבר אותי מחדש?
מי יבוא ויכיר אותי
בחתיכה אחת?
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזדהה. קצת עצוב אבל כ"כ מציאותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר, עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש-ממש יפה. ואני לא לבינה מה הבעיה במילה "חתיכה". גם כשמדברים על פאזל אומרים חתיכות (לפחות בספרים המתורגמים.) אהבתי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] האחד והיחיד בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] ... הלך רוח- כתבתי את השיר לפני שהכרתי את האיש.. מאז עברו יותר משנתיים, ובע"ה זכיתי. :*) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני לא מבין ולא מסכים. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- יו! חשבתי על ה\יר הזה במשך הרבה זמן, על המילים שבו, כשאפילו לא זכרתי שהוא שיר שקראתי, ולא זכרתי שהוא קשור אלייך. מזדהה, מאוד מאוד מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! כל כך מוכר לי... וכתוב כל כך יפה! ורן*: עכשיו אתה מבין למה לא מערבבים חברים? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. ממש נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשה כל כך מוכרת... איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו, באמת מקסים. מנחם, איכשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוקיי, סליחה שאני מגיבה ככה לקטע הנ"ל, אבל- אדם, נקרעתי מצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אויש, במ'ת, ילד... ממך ציפיתי ליותר (: אתה יודע, סאב-טקסט, לקרוא בין השורות וכאלה...P: --- עכשיו ברצינות: קודם כל, מי אמר שהוא כל היום יושב ומנגן בחדר? כתבתי "בלי להישבר כמוני, בלי לפרוש, בלי להרים ידיים"- הוא נמצא בסדרים. הוא לומד, כן, הוא מנסה.. אבל בכ"ז, נשבר לפעמים. מרים ידיים. ושוב חוזר, עולה ויורד, רצוא ושוב. וזה לא מתחיל ולא נגמר בלימוד בסדרים... ה"לטמא" זה לא מהלנגן בחדר, נו... אם אדם מעיד על עצמו שהוא מרגיש שהוא מטמא את הסביבה, כנראה יש לו סיבות מוצדקות לזה. ויש גם עולם מחוץ לישיבה, ובנאדם בהחלט יכול להרגיש שהוא נטמא (או נטמע..) בו. וזה בנאדם שאכפת לו. כי הוא מנסה, למרות שקשה, למרות שמייאש לפעמים. אז כן, אכפת לו מדברים שהרב קוק כותב, והדברים האלה נוגעים לו ללב, ולקרוא לו "הרב" זה לא מתחסד בעיניו. גם לא בעיני. ואגב, לא צריך ידע נרחב כדי להכיר מושגים כמו "קליפות", "גרעין" ו"ללקט ניצוצות". עובדה שאני מכירה, והנה- אני לא למדתי בישיבה... לגבי הנגינה- לא 'דעת, אני לא מנגנת... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. וביחד עם הכותרת עוד יותר. אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין. (ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד) [ליצירה]
- [ליצירה] ... יעקב חיים, לא שומעים ממך... [ליצירה]
- [ליצירה] ... דווקא אפשר להגיע לתוצאות לא רעות בצביעה של תמונת ש/ל, אבל כמובן שזה לא יראה כמו הדבר האמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. זה הסתיו עם הענן ועם הרוח המייבב ואם אתה סתם ציניקן בכל זאת זה צובט בלב. *. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בת כמה אני היום? 18 וחצי, טיפה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, אוי, כמה נורא! למה להרוג חשופיות מסכנות? תארו לעצמכם שאיזה מישהו ענק מופיע מעליכם ושופך עליכם חומצה רעילה שממיסה אתכם! איך הייתם מרגישים אז, הא? --- ובעניין תיקון היצירה: מצד שמאל יש לך את "להוספת יצירה, עריכת יצירה או מחיקת יצירה". את נכנסת לשם, מגיעה לדף הניהול שלך. למטה יש לך את כל היצירות שלך... את לוחצת על הקישור ל"רצח סימה התולעת- חלק א'", מתקנת את הדרוש תיקון, לוחצת על "עריכת יצירה",ו-זהו! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... העציב אותי. [ליצירה]
תגובות