פיזרתי עצמי
רסיסים רסיסים
וחילקתי שי
לכל מי שאהבתי.
חלק אחר ושונה ממני
מצוי בידיו של כל אהוב
וכל אחד מהם
מכיר בי את החלק שאצלו.
מי יבוא
ויחבר אותי מחדש?
מי יבוא ויכיר אותי
בחתיכה אחת?
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזדהה. קצת עצוב אבל כ"כ מציאותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר, עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש-ממש יפה. ואני לא לבינה מה הבעיה במילה "חתיכה". גם כשמדברים על פאזל אומרים חתיכות (לפחות בספרים המתורגמים.) אהבתי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] האחד והיחיד בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] ... הלך רוח- כתבתי את השיר לפני שהכרתי את האיש.. מאז עברו יותר משנתיים, ובע"ה זכיתי. :*) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני לא מבין ולא מסכים. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- יו! חשבתי על ה\יר הזה במשך הרבה זמן, על המילים שבו, כשאפילו לא זכרתי שהוא שיר שקראתי, ולא זכרתי שהוא קשור אלייך. מזדהה, מאוד מאוד מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! כל כך מוכר לי... וכתוב כל כך יפה! ורן*: עכשיו אתה מבין למה לא מערבבים חברים? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. ממש נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשה כל כך מוכרת... איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. אהבתי. את התהליך. וגם את הכתיבה. תבוא תעשה אצלנו שבת, תראה מה זה אווירה יהודית.. (: (בצחוק, כן?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... כשתלך ובפיזור נפש תאמר לי "בואי", אל תתפלא אם אלך אחריך במדבר, בארץ לא זרועה, וגם אל הארץ המובטחת. (סתם עלה לי בראש כאסוציאציה לשיר..). [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו, באמת מקסים. מנחם, איכשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ומי כמוני שידעה את הגוש החוסם בגרון בלשיר לבד אל הרוח שחיבקה את עצמה בלילות אבודים ובכתה סתם כי קר וצחקה על הפאתטיות, שהלכה אל הדואר סתם כדי לראות שלא הגיע מכתב-- (ומצאה בסוף כתובת :)-- יודעת אֶת שאָת ויודעת אֶת שתהיי ומוסרת לך חיבוק חם וטפיחה על שכם. שווה לחכות. [ליצירה]
- [ליצירה] .. העיניים, הגבות, הלחיים. אבל בעיקר השפתיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אתה חושב שיש בזה בעיה של ייחוד? |נדחפת| [ליצירה]
- [ליצירה] .. ברור שאסור לשאול עד מתי. זה כמו לשאול אם כואבת לך עצם הפז"ם, או אם אתה עייף. אה, וגם "כמה עוד". (מכירה את השיר "עד מתי, אבא, עד מתי?".. אז הפנטזיה של המחלקה של איתם זה להשמיע את זה בקולי קולות ברחבי הבסיס.. לכי תביני). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמממ. כן. זה שיר נהדר, של *אלתרמן*. [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... "מוזר שלא שמתי לב"-- ? [ליצירה]
תגובות