פיזרתי עצמי
רסיסים רסיסים
וחילקתי שי
לכל מי שאהבתי.
חלק אחר ושונה ממני
מצוי בידיו של כל אהוב
וכל אחד מהם
מכיר בי את החלק שאצלו.
מי יבוא
ויחבר אותי מחדש?
מי יבוא ויכיר אותי
בחתיכה אחת?
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזדהה. קצת עצוב אבל כ"כ מציאותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר, עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש-ממש יפה. ואני לא לבינה מה הבעיה במילה "חתיכה". גם כשמדברים על פאזל אומרים חתיכות (לפחות בספרים המתורגמים.) אהבתי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] האחד והיחיד בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] ... הלך רוח- כתבתי את השיר לפני שהכרתי את האיש.. מאז עברו יותר משנתיים, ובע"ה זכיתי. :*) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני לא מבין ולא מסכים. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- יו! חשבתי על ה\יר הזה במשך הרבה זמן, על המילים שבו, כשאפילו לא זכרתי שהוא שיר שקראתי, ולא זכרתי שהוא קשור אלייך. מזדהה, מאוד מאוד מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! כל כך מוכר לי... וכתוב כל כך יפה! ורן*: עכשיו אתה מבין למה לא מערבבים חברים? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. ממש נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשה כל כך מוכרת... איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] ... אתה מחוק! ((: וזה מעולה!.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה מקסים כמו שזה. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... -----.. (הקול הזה שיוצא כשמרגישים כאב חותך ושורף ועוצרים את הנשימה) [ליצירה]
- [ליצירה] ... |מזדהה| [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי, יהיה הכי חמוד אם את החלק(ים?) הבא(ים?) תמשיכי רגיל, כמו בא' ו-ב', ורק בסוף תחזרי ל"סיפור המסגרת" שהכנסת עכשיו... [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק מאוד. אבל למה ללכת רחוק עד לסמינרים החרדיים?... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני חושבת שהאחד הזה נשאר שלם כשהוא אמיתי, וכשהשניים שמרכיבים אותו זוכרים שהם אחד עכשיו-- וזה אומר שכל אחד מהם צריך להקריב משהו מהעצמיות שלו. מהעצמאות שלו. וזה לא פשוט. ולפעמים אתה בעצמך גורם לפירוק האחד הזה, כי אתה עדיין לא מוכן ולא בשל לויתור הזה, שהוא ויתור גדול. ולפעמים גם השני, הוא לא השני האמיתי שלך, ולכן אתם לא יכולים ליצור אחד שלם שגם יחזיק מעמד. ולפעמים זה פשוט ככה, ואי אפשר להסביר את זה, ושום דבר לא מנחם, וכבר נגמרות הדמעות ורק נשאר הצורב הזה בגרון, והמחנק הזה, והלב שנחבט כל פעם שמתעוררים בבוקר ולא זוכרים למה מרגישים ככה מוזר, עד שנזכרים. ואז, בום. --- ולפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, ולדעת שעוד יהיה שני, ועוד תתחברו לאחד, ועוד יהיה כל האושר הזה. בע"ה. |חיבוק גדול| ושבת שלום.. [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי, תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] .. אהבתי. דימוי טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הוי, היה כ"כ צפוי שהשיר הזה יעורר דיון על קונפורמיזם. אישית, נראה לי שמיציתי :). [ליצירה]
תגובות