ואולי דווקא
הרגעים הקסומים ביותר
הרגעים הקשים ביותר
הלוטפים חיוכים מדמיעים
הצורבים בבשר החי--
הם אלה
שעליהם לא כתבתי שירים.
הם אלה שבהם
חייתי,
ואֶדוֹם.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן? הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב. מיטיב לבטא את הפרדוקס. המדיום הוא המסר (?) העלה בי מחשבות, השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ~ אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם. אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום. אהבתי את כתיבתך. חיים יפים בעזרתו יתברך~ [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, אולי פרדוקסלי לכתוב שיר כזה. ובכ"ז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה.... עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - - [ליצירה]
- [ליצירה] . גווילין נשרפין ואותיות פורחות... [ליצירה]
- [ליצירה] אלה החיים האמיתים... אלה שבהם אנחנו שותקים כי כמו שאמר הרב'ה מקוצק שהשתיקה היא הזעקה הכי גדולה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה שיר אמיתי. תמיד כשיש שיר שמתחיל בו' זה גורם לי הרהורים. והעדפתי אותו על הראשון בהרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה טוב.. נהניתי לקרוא, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק מאוד. .. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בלבול בגופים אין כאן, הכותב יודע מה שהוא כותב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וִוי! מעולה! (: [ליצירה]
- [ליצירה] יש לזה שם. היצירה נקראת "בריאת האדם". (ודווקא להרבה מקטעי הפרסקו בקפלה הסיסטינית יש שם). אישית, מפריע לי מאוד השימוש ביצירה הכ"כ נוצרית הזאת, שיחסי האדם והאל המתוארים בה הם לא ממש יהודיים, בלשון המעטה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ..ואם אתה סתם ציניקן בכל זאת זה צובט בלב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש חזק... דיבר אליי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בדיוק ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק מאוד. מתאר בדיוק את זה. את הקריעה האמיתית, שכמו כל קריעה, היא כל כך לא פשוטה וכל כך לא שחור ולבן. וכל כך אפור ומבלבל. מזעזע שככה אנשים צריכים לחיות, על סף תהום, בלי לדעת מה יהיה בסופם, ויש הרבה מה לעשות, אבל בסופו של דבר... באמת אפשר רק להתפלל. [ליצירה]
תגובות