ואולי דווקא
הרגעים הקסומים ביותר
הרגעים הקשים ביותר
הלוטפים חיוכים מדמיעים
הצורבים בבשר החי--
הם אלה
שעליהם לא כתבתי שירים.
הם אלה שבהם
חייתי,
ואֶדוֹם.
לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן?
הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב.
מיטיב לבטא את הפרדוקס.
המדיום הוא המסר (?)
העלה בי מחשבות, השיר.
אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם.
אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום.
אהבתי את כתיבתך.
חיים יפים בעזרתו יתברך~
זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה....
עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - -
[ליצירה]
*.
לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן?
הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב.
מיטיב לבטא את הפרדוקס.
המדיום הוא המסר (?)
העלה בי מחשבות, השיר.
[ליצירה]
~
אני חושבת שבאמת יש הרבה יותר עוצמה, אמת ויותר חיות באותם רגעים ששמרנו בפנים לעצמנו ונתנו להם למלא אותנו לפני שהם פרצו החוצה ואיבדו מפרטיותם.
אותם רגעים שהכי השפיעו עלינו בעמוק של העמוק הפנימי, אין להם שפה חיצונית, אלא שפה פנימית אישית בלתי ניתנת לתרגום.
אהבתי את כתיבתך.
חיים יפים בעזרתו יתברך~
[ליצירה]
ואולי
זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה....
עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - -
[ליצירה]
...
"שמפניה" היה הכינוי של אבישי רביב.
וחשבתי על זה שהמחלקה היהודית של השב"כ, בימים גורליים של דיבורים על פינוי גוש-קטיף, בטח רוצה 'לצוד' את הימנים הקיצוניים שעשויים להפריע קשות למהלך הזה..
אז במהלך הפוך למה שעשה אבישי רביב, שהתחזה לימני קיצוני וניסה להמריד חבר'ה צעירים, הפעם הם למדו את הלקח- ולכן הם שלחו מישהו שיתחזה לשמאלני סהרורי על מנת לקבל תגובות נגד ולזהות ביניהן את הפנאטים הפוטנציאליים...
איך הקונספירציה?
[ליצירה]
...
אה, אגב, ב"מתים על הארץ", התכוונתי במובן המוות של המילה. לא במובן הסלנגי.
נו נו, כל עוד הדרוזים לא עושים לנו כל רע אני לא רואה שום בעיה שהם גרים כאן. (או- גֶרים כאן). ואני חושבת שזו חתיכת כפיות טובה, לשרת איתם באותו צבא ממש ובאותה נשימה להגיד שאנחנו לא רוצים אותם פה.
תגובות