עוד חודש יותר או פחות
גם אני לביתי אגיד ולהתראות
גם אני אשא תיק על גבי
שאותו קניתי במיטב כספי.
אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה
שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה.
ולא אעפעף לשום בן בתחנה
כי אני בת ישראל הכשרה.
עלי לא יעברו לילות בלי שינה
ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה
אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה
וגם לא אלמד חילונים ת'תורה.
אני אשב כל היום עם ספר מולי
ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי
ולא אכיר את "העולם האמיתי".
כי עם פרוש השנה החדשה,
אני אהיה בת מדרשה....
ולכל הלחוצים אל דאגה ,
גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה -
על ידי הקמת בית של תורה
ו
(סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! )
ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=)
אני כמעט בן עשרים ושתים
בן תורה ותיק
ובת שרות לא עפעפה בינתיים
לגרום לי להסמיק...
די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף!
קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו!
הייתי גם מוסיף תגובה
לשיר הנ"ל בינתים,
אך אין מנוס כי בצבא
לי אבלה שנתיים
וגם אם בת שרות תמה
לי תעפעף בטרמפים,
אומַר לה: מצטער, אך מה
נסי אותי בדייטים.
:)
ובכל זאת ה-ב' שלי היא כמו 2, וה-ע' היא בדפוס, והחולם ההוא מעל ה-ו'...
ו'אורות' קניתי בכלל בעקבות "שותפי סוד" של מירה קדר. באמת קניתי כי זה עניין אותי.
באמת!!!
באמת!!!
אוף. זה אבוד.
אני לא חמודה!!!
א נ י ל א ח מ ו ד ה ! ! !
א-נ-י--ל-א--ח-מ-ו-ד-ה-!-!-!-!-!
אני
לא
חמודה.
ונראלי שכבר כתבתי על זה משו פעם בפורום.
איזה קווים מגיעים אליכם? אני צריכה לבוא להרביץ לך.
[ליצירה]
לא כולל שרות..
עוד חודש יותר או פחות
גם אני לביתי אגיד ולהתראות
גם אני אשא תיק על גבי
שאותו קניתי במיטב כספי.
אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה
שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה.
ולא אעפעף לשום בן בתחנה
כי אני בת ישראל הכשרה.
עלי לא יעברו לילות בלי שינה
ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה
אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה
וגם לא אלמד חילונים ת'תורה.
אני אשב כל היום עם ספר מולי
ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי
ולא אכיר את "העולם האמיתי".
כי עם פרוש השנה החדשה,
אני אהיה בת מדרשה....
ולכל הלחוצים אל דאגה ,
גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה -
על ידי הקמת בית של תורה
ו
(סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! )
ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=)
[ליצירה]
בהצלחה מתקרבת!!!
אני כמעט בן עשרים ושתים
בן תורה ותיק
ובת שרות לא עפעפה בינתיים
לגרום לי להסמיק...
די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף!
קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו!
[ליצירה]
...
אוף, אני וההומור הלא מובן שלי.
כאילו, בזה שרק היא מגיבה לך.. ואתם פה.. לבדכם...
עזוב!
[ליצירה]
[ליצירה]
...
בקריאה ראשונה הבנתי משהו אחד, בקריאה שניה משהו אחר..
מממ.. |מהורהרת|
[ליצירה]
[ליצירה]
...
אגב, לי זה תמיד נראה כמו פרצוף... כזה: ּ_ּ
[ליצירה]
[ליצירה]
...
עופים-- זהו, שזה היה רעיון ספונטני ולכן הם לא חשבו לחלק את זה ליצירות.
מה גם, שהתגובות לענ"ד יותר משמעותיות מבחינת התוכן מאשר מבחינת הצורה. אותי אישית, אגב, זה נורא מעניין לקרוא כדי לראות איך שיר נכנסת לראש אחר (או לפחות, לא אותו הדבר כמוה..).
אגב, התכוונת ליאנוש ורחלי?
אם ככה... מממ... נראה לי שהיא צעירה מידי בשבילו.. (:
[ליצירה]
...
בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה.
כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים.
הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק.
הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית.
כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין.
תגובות