*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, ואכן זו ההרגשה שמרגישות שכמונו שהן לפני שירות... איזו נוסטלגי'ה.... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא כולל שרות.. עוד חודש יותר או פחות גם אני לביתי אגיד ולהתראות גם אני אשא תיק על גבי שאותו קניתי במיטב כספי. אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה. ולא אעפעף לשום בן בתחנה כי אני בת ישראל הכשרה. עלי לא יעברו לילות בלי שינה ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה וגם לא אלמד חילונים ת'תורה. אני אשב כל היום עם ספר מולי ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי ולא אכיר את "העולם האמיתי". כי עם פרוש השנה החדשה, אני אהיה בת מדרשה.... ולכל הלחוצים אל דאגה , גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה - על ידי הקמת בית של תורה ו (סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! ) ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. השיר ממש חמוד והקריקטורה ממש יפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הציור חמוד. את השיר לא כל כך הבנתי כי זה מדבר על שרות מסויים שאני לא מכיר. [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה מתקרבת!!! אני כמעט בן עשרים ושתים בן תורה ותיק ובת שרות לא עפעפה בינתיים לגרום לי להסמיק... די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף! קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו! [ליצירה]
- [ליצירה] חחח חמוד .... גרמת לי לחייך , תודה . [ליצירה]
- [ליצירה] .. אח, זאת הצרה אתכם, בנים- מעפעפים לכם ואתם אפילו לא שמים לב (:. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... מעכשיו יש סוכן אישי. יותר לא אפספס יצירות חדשות שלך. איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוווווווּ.. מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אין שום הבדל בין לקנות מדרוזים לבין להיות באנגליה או בשוויץ ולקנות מאנגלים או משוויצרים. הדרוזים הם לא אויבים שלנו, להיפך- הם משרתים בצבא שלנו וגם מתים על הארץ הזאת. אני לא רואה שום בעיה לקנות מהם, אם כי יכול להיות שבמקרה שאני צריכה לבחור בין דרוזי ליהודי, אני אקנה מיהודי. כמו שאני אעדיף לקנות מיהודי ולא מאנגלי או שוויצרי. כי אני בעד לפרנס יהודים קודם כל. [ליצירה]
- [ליצירה] .. דוז פואה, יעל (ולא שאת צריכה את האישור שלי). [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו. ביום שאני אדע לצייר ככה, אני... אני.. אפרוש מהלימודים או משהו. וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] . הו. מצטרפת אלייך [אם יש פוך לשנת חורף, אז אני באה]. *מתקרבת* שמרגישה זנוחה משהו. אז מה אם יש לי משבר כתיבה? אז מה אם הסגנון שלי הלך לאיבוד? אז כבר אי אפשר לומר משהו? עזבו, אני צומית במיוחד היום. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, זה גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רק רגע, נעם (או בעצם- אלעד).. "רק אל תהפך לחסיד". במשפט הזה ובמשפטים שבאים אחריו אתה שולל במחי יד פלג רחב, עמוק ואף מקובל ביהדות... [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, באמת... זה ממש לא מדבר על הביורוקרטיה של התפילה. הבעיה היא לא בביורוקרטיה (אם כך אתה מתעקש לכנות את התפילה הכתובה..). הבעיה היא בנו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי, ואפשר לפרש את זה לכל מיני כיוונים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
תגובות