[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
מקסים.
מתוך עייפותי אני דולה מעיין
שנובע מאדמת חמרה אדומה
יבשה
שהתלחלחה
ממכתבייך הנוגעים
אל ליבי
נוגעים בחלק המודחק בתודעתי
נווגעים בשכול.
אני מבין אותך מעמק היותי
ומקווה
שזה רק כשרונך
שבדה לו
ריגושים של חושך
שזה רק דמיונך הפרוע
ולא בא-
מת.
[ליצירה]
(: סה"כ אהבתי :)
קראת את מעט טוב?
חבל שאת קוראת לתשובה עצבות- זו לא תשובה, זה עצת היצר, שהרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אז איך יכולה להיות העצבות תשובה?
(אם כבר שברון לב)
אך סך הכל אהבתי.
במיוחד את "קראתי בשמי- ולשווא"
ולא הבנתי את הקשר בין עצלות לגדלות, (אולי כי ככל שגדלים נהיים יותר עצלים וכבדים וחסרי מוטיבציה?!).
[ליצירה]
לא. מסכים אם כל מילה מקסים בכל מילה
בקשר לשירך צדקת ביתי אין שפיות גדולה מזו, להיפך זה בדיוק הכנה נפלאה לכבוד שבת קודש, במקום שהעניים יצאו מחוריהם לאור כל ההמולה וההתרוצצות שיש באוטובוס מלא מפה אל פה בערב שבת להתיחד עם נשמה כל כך נפלאה כמו זלדה אחת שידעה מה זה טעם שבת קודש וגם כתבה שירים רבים על שבת וערב שבת ובכלל לתת דרור לנפש להשתחרר מכל מיני שמטעס של העולם הזה ממשיים ולגשת אל הדברים מהפן הרגשי והמופשט, זאת טרפיה מעולה, מדיטציה לנפש הכנה משובחת מעין כמוה לקראת שבת
נ.ב. אני גם אנסה את זה. תודה על הרעיון.
[ליצירה]
ובאתי על החתום!
כן, גם אני מאד אהבתי, אך דווקא רציתי להאיר שזה עושה לי הרגשה של ישן וטוב, כאילו יצירה ותיקה פה באתר ולא בת פחות משבוע, יצירה עמוקה, בשלה מאד ומשובחת.
[ליצירה]
נני!
הקהל זועק להסבר!!!!!
את לא שומעת את זה?
או שעדיין לא ראית את התגובות.
אני עם רדף, ברור שהגברת למדה קידושין אך, באמת לא ברור אם ללעוג באה או רק להדגיש את האירוניה שבדברים ובאמת לא יזיק הסבר וביאור של חיבור מוזר ומורכב זה של לימודים והשילוב הזה שהיוצרת עשתה.