[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
אוי
למה את מתיחסת כך למילים?
אני חושב שאת צריכה לבקש מהם סליחה.
להקיא מילים?
מילים נולדות, מילים זורמות או נוטפות, אך לא נפלטות בכאב כמו קיא, ואם זה כך אצלך, אני נורא מצטער בשבילך.
[ליצירה]
המ...
אני גם לא רציתי שיגרשו אותי, אך הוא כן ירצה אותם בסיטואציה אחרת, אסור לשכוח, הוא באמת ירצה שהם ישמרו עליו כשהוא הולך ברחובות ירושלים או כשהוא מטייל בצפון והוא מעדיף שלא יפלו עליו רקטות.אני יודע, זה קורא, אנחנו צריכים לחזק את הצבא שלנו ולא לשכוח שיש לו גם משימות שאנחנו מאד מזדהים איתם מעבר ל'משימה' המתועבת הזאת.
[ליצירה]
אני נפעם, איך לא ראיתי את זה עד כה?
קרבת יותר מדי מהר ויותר מדי קרוב, היית צריך לתת מרווח לצדדים להפנים אחד את השני ולאהבה לצמוח אך מה אני דן ומה אני מבין.
הבעה מושלמת!