[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
בעניין הבית, הלוואי שהסיוט הזה יגמר ונעורר ולא יהיו לא טרקטורים שחורים, ולא דחפורים ירוקים-חומים, והילדים עוד יוסיפו לרדת במדרגות למשחק הרחוב כדרכם של ילדים בכל העולם, (גם עם זה על שפת החוף המערבי-דרומי של ארצינו).
שמחתי מאד לקרוא את שירך, הוא מפתיע, הוא חי.
תודה ושבת שלום.
[ליצירה]
ערוגה- תודה.
דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?!
כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו.
את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי.
[ליצירה]
לא רק נדמה
לצערינו זה לא רק נדמה, באמת אין כח בעולם ואי אפשר להפוך את הנפש המתכלה, אך יש כח אחד שנקרא תשובה, מכירה?
היא נבראה לפני העולם, היא לא בעולם, היא מעליו ואפשר בקלות להגיע אל הכח הזה, אומרים עליו שאין קל יותר ממנו אך גם אין יותר קשה ממנו, קחי אורות התשובה, אולי תמצאי שם תשובה, אולי תצליחי להפוך את הנפש המתכלה למשהו נצחי, הנפש אולי מתכלה אך הנשמה שבתוכה נצחית, נסי להתחבר אליה.
בהצלחה!
[ליצירה]
חמוד ביותר.
תמיד חשבתי על הרוסים שהם מסובכים כאלה, שמבינים רק את עצמם.
בלי להכלילי ולהשמיץ חס ושלום. אני מכיר כמה אישית, אנשים נפלאים וגאונים (חשוב לציין), בינהם כמה המשוכני האתר.
תמיד כשאני שומע רוסית, אני מרגיש חסר אונים, כאילו הם מלחששים מילות קסם, מה זה? א'נ לא מבין כלום!
[ליצירה]
המ...
הלואי, שהיינו מרגישים כך תמיד.
זה, עניין של הרגל, זה ודאי נראה כך מהצד אצל מי שיש לו/ה עיניים טהורות.
(כנסי ל'תפילת יחיד' שלי, תגלי צורה אחרת של הסתכלות על שחרית, ממקום אישי מאד).