[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
מורכב חולמני מה ויפה.
יש פה שילוב של אלמנטים מהקרבן- הקירבה בין איש ואישה אולי גם "אישה לה'" האש על המזבח , הכוונה שבתפילה ובהתפלות על בן הזוג.
החיטוי גחלים הזכיר לי חיטוט וחתירה אחד בשני, הבטלות אחד בשני וכלפי שמיה בכלל כל הקשר של שניכם, והפלאי, זה איך לא, זורק אל הקרב עם המלאך.
ושוב, כפי שציינתי, מורכב מאד, מאחד כמה עולמות שיש בניהם הרבה משותף, וגם אתה פה משתף אותם וכופה אותם בכפיפה אחת וזה חולמני ובשורה התחתונה על כל המורכבות שקצת מעיקה בקריאה ראשונית, זה מאד מאד יפה.
[ליצירה]
לשרה בערוגה
אגרוף קפוץ הוא על כאב, אך אם הלב מספיק רך כדי לחוש את הכאב, בטוחני שיום יבוא והוא יחוש גם את החמלה והאהבה, הו אז היד תחזור ותפתח לאצבעות רכות וענוגות.
ואני משתתף לקריאה של עדי; "יהיה, יהיה טוב!, בע"ה.
[ליצירה]
יאווו (או בלע"ז U)
איזה יופי, הלוואי עלי להיות מסוגל כך פשוט לבכות ולהזדכך מכל הכעסים על העולם, על אלוקים שלא מוצאים אצלי אומץ להכלא בתוך מילים.
[ליצירה]
כן גם אני מאחר ועל כן הדפסתי וקראתי הכל בשטף אחד קולח
ממש קולח הסיפור וכמעט לא מרגישים שהוא נכתב בהמשכים (אם אכן כך הוא הדבר),
ועכשיו לתגובה באמת ריגש אותי עד דמעות (באמת).
סיפורך המדהים, מעלה בי הירהורים שאני חושב שפוקדים את כולנו בתור יוצרים-{אנשים שמחפשים משהו במציאות, במילים (שהן מעין קודים שמרכיבים את פרטי המציאות), ובמעבר למציאות, בסדקים שדרכן עובר האור האין-סופי שמהווה את המציאות, וכן משהו בתוך עצמנו, בתוך העולם הקטן שהיננו}, מדי פעם. הירהורים, על החשש שיש בעיסוק במעבר, שמא נסחף איתו לעולם אחר מנותק אוטיסטי, ונשכח מעצמנו, עד כדי כך ננסה למצוא את האמת שבנו, את העצמי שלנו בתוכנו , עד שנאבד בכלל את הצפון.
הצלחת בסיפורך לטלטל נקודה זו שתפיץ את ריחה בכל תודעתי ותטלטל אותי בעצמי יחד עם דוידי , בתהיות, בסכנות שיש בעיסוק הזה ובהתמכרות לו עד האבדון המר. זה כל כך חבל, כל כך מצער שאדם כזה נפלא כפי שתארת את דוידי לא יכול להתקיים בעולמנו (כביכול) והוא נפלט ממנו אל חלל אחר רחוק. לעיתים אני חושב שאנו גם מרגישים שאנו מפילים מהגשר איזו דמות חולמנית שלנו שהיינו רוצים לרחף איתה לאין קץ ואין סוף רקיעים, אך זה מתנגש עם ה"צורך" לחיות בעולם קונקרטי ונהל חיים "מתוקנים". נעבעך! אולי לזה אתה בעצמך התכוונת.
על לנו להתיאש עוד יש תקווה לבנות גשרים שיגשרו בין עולם היצירה לעולם העשיה, בין עולם הרוח לעולם החומר, עוד נצליח ביום מו הימים לקרב אותם אחד אל אחד עד אשר יהיו לאחדים בידינו.
שנצליח בע"ה.
לסיכום: שמחתי לקרוא, לפגוש ולהכיר, ממש יצירת מופת.
בהצדעה- הלך רוח.
[ליצירה]
אוי
אתה שר נחמד, אך, אני כל כך לא אוהב שעושים את זה לשירים יפים.
הפעם, אני מסכים עם מאיר.
אתה שר את זה מהר מדי.
זהו שיר נשמה, זהו שיר עצוב. המקצב החדש שלך הוא אולי מקורי, אך לא מתאים.
(עזוב, זה לא אישי נגדך, אתה לא יודע איך אני מתחרפן מבוסקאליה ודומיה כמו כוכב נולד שהורסים כל חלקה טובה בקלאסיקה הישראלית).
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
המזיק הקטן, זה הבן שלך?
אהבתי,
אני מאד מאמין בזה, צריך הרבה להתנסות ולקחת סיכונים, כדי ללמוד בחיים, אני שובר הרבה , פעם אחר פעם, וכל פעם למרות שכבר למדתי, יש תחושה שיש פה עוד מה ללמוד, וזה שוב מתנפץ בפנים, ובפנים מהדהד לקח, והמטבע מצטלצל, צלול וחד, עד שכבר הופך לקניין של חכמת חיים.
תודה, כתבת את זה בצורה יפה ומאד חיה.
[ליצירה]
חמודה!
כל כך מוכר.
מזדהה עם כל רגע.
אך בחייך, לא צריכים להיות כאלה עקשניים, החיים לא שחו- לבן, מנסים, מרגיעים את המצפון, וכשהשני לא רוצה, אז אפשר לחזור בשקט ובנחת להתרווח בכיסא. זבשלו!!!
ועתה כמה מילים על אופן הכתיבה:1. קולח
2. שוטף (את המחשבה ומסיט אותה מטירדות היומיום)
3.בקיצור, ממש יפה, ותמשיכי לשתף אותנו יותר בחויותיך.