נדל"ן
~~~
שואלת
איך קרה-
דירת שני חדרים
יקרה,
בימים של מיתון
אתמול נמכרה.
וליבך מתכווץ-
פעימה הוא
מחסיר,
ארבעה חדרים לו
חינם
אין משכיר.
מתוך עולמות שבורים
-
היא היתה חזקה מהחורף, היא היתה חזקה מסופה, לצמוח מכלום שהיה לה, זה סוד הכח שלה...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, זה מקסים. הרעיון, והצורה. [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה וואי, איזה מתוווק!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוווווד. ביותר. אבל.. אבל... לב זה דבר שצריך לקנות לכל החיים. לא להשכיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה !!! ו...אין מה להוסיף .... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמה לפחות לא צריך לחכות לשלושה שותפים...מספיק רק אחד... אהבתי:-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! החסרתי פעימה! [ליצירה]
- [ליצירה] יואו מ-ע-ו-ל-ה. [ליצירה]
- [ליצירה] הקבלה מצויינת ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד:) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי הזכיר לי בו זמנית את השיר של דיידו ואת דירה להשכיר של לאה גולדברג. זה יכול להיות הספין אוף של האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי אומרת שאלו הם יחסים בין בני זוג. נסי לקרוא כך. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ברור שלכרטיסנית לא איכפת... (: חותמת על כל מילה שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב מאוד, ופאנץ' מצויין. אם כי, מצטרפת למישהו אחר שכתב כאן, סגנון קצת דיווחי-עובדתי, אפשר להרחיב קצת יותר לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כשתמצא את הדרך, אני מוכנה לתת כמה תאריכים נוספים שלא יהיה לה לדרך הזאת משעמם זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יותר נשמע דווקא שהוא הטיפש... אכן, המושגים סובייקטיבים, אבל בכל זאת יש איזה מושגי יסוד בסיסיים שמקובלים על רובינו. והכערה כללית, קראתי כמה דברים שלך - רעיונות נורא יפים וצורת התבטאות טובה, אבל עדיין חסר לי איזה ליטוש קטן שיהפוך מטוב מאוד למצויין. אם תרצי אוכל להדגים בפרטי למה אני מתכוונת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה נהדרררררררררר! ולמגיבים למעלה, משמיצי "כשניטשה בכה" הכצעקתה??? בעיני ספר מופלא וגאוני. (אבל אולי זה רק בגלל שאני קצת קשורה לתחום) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. אני עוברת כאן על הדף שלך, וממש נהנית. אומנם כבר לא הייתי בצורה מיליוני שנה, ואני לא מכירה אף אחד שכותב כאן היום. אבל... משום מה, היצירות שלך כן מעוררות בי רצון לומר את מה שיש לי, דווקא ממקום נקי שבו אין לי מושג מי את, וסביר להניח שגם לא יהיה לי. זכור לי שפעם היה די מוזר לכתוב ביקורת עניינית ליצירות, ועסקו כאן בללטף טחד לשני את האגו. וזה היה לי חבל, אבל גם אני נכנעתי לממסד. היום, לא כ'פת לי לומר את מה שנראה לי. כי אני חושבת שהיצירות שלך בעלות פוטנציאל אדיר. יש לך רעיונות מבריקים, וטוויסטים לא שגרתיים בעלילות. אבל... יש משהו שחוזר על עצמו ביצירות שקראתי עד כה ומאוד הפריע לי וזה חוסר אחידות בטקסט. דהיינו, מתחיל פיוטי ומסתיים עובדתי (אחרי החגים) או שיש ערבוב של פיוט ועבדות לסירוגין, אני חושבת שזה קצת מוריד את הטקסט. ולמה אני כותבת את זה דווקא כאן? כי היצירה הזו כן כתובה בשפה אחידה, התיאורים לא דיווחיים-עובדתיים אלא אפשר "להרגיש" את מה שעובר על הכותבת. וזה נמשך לאורך כל הקטע וזה מעולה. וזהו. אני מקווה שתקבלי את מה שאני כותבת בצורה של ביקורת עניינית, ממקום שבאמת מנסה להתבונן מהצד. אינני מבקרת ספרות, בקושי לכתוב אני יודעת (פעם ידעתי והמוזה הלכה לבלי שוב) ולולא הייתי מתרשמת מהכתיבה שלך כלל לא הייתי טורחת להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה מצויין ממש. הפיסקה הראשונה במיוחד עוצרת נשימה. על חלקים מההמשך אפשר לוותר לדעתי, אבל גם ככה זו יצירה מיוחדת מאוד. הולכת לקרוא עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, הפתיחה מצויינת ומעוררת הזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- תודות לכולם, לא הייתי בטוחה לגבי הקטע הזה. ולסוערה: ללכת לסרט לבד זה לא כל כך נורא. צריך פשוט לדעת להתרחק מספיק מעיר המוצא, בתל אביב זה נורא רווח הקטע, מתרגלים. ובסוף אפילו מגלים שזה יכול להיות נחמד ללכת להצגת צהריים ולשבת באולם עם עוד עשרה אנשים בודדים, ללא שריקות ילדודס למינהם ולעיסות פופקורן צורמני באוזניים. נו, רציונליזציות. מה היינו עושים בלעדיהם? [ליצירה]
תגובות