בע"ה.
מתדגדג מציציות ראשך
אני אורג את האהבה
על מצע הלילה השחור
מעט פנינים בוהקות
באפלולית חיי
עיתים הנול מופנה כלפי
ופוצע
שאלי את האחרות
דמי המשכר
האהבה מריחה דם טרי
לב פעור
עוד מעט ויאָמר
כי טרוף טֹרפתי.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד משנינו יכנע- או שאתה תסביר למה בחרת בשם הזה או שאני אסביר למה האווירה האופטימית בשם לא מתאימה לשיר הכבד והאפלולי שבהמשכו. (היי, אני נכנעתי... :)) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כייף שהסברת כי גם אותי בילבלת. שיר חזק! אכן תהליך כואב אך משתלם. כל הכבוד על הגישה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים, והסבר מקסים. עם כל הכאב באה המתיקות. הדין והאהבה. הזכיר לי את סיפור שמשון ודלילה, רק ששם האהבה הרבה פחות חזקה, אני משער, והדם לא ממש מתוק. גם יוסף נזכר. ודם. אפל, בהחלט, אך אפשר לראות את הרגש הפורץ דרכו דרך החושך. תיאורים עוצמתיים ויפים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! יפהיפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אי זה כואב. (אם מה שכתוב פה הוא אמיתי) כל כך חשוב שכתבת את זה ושתפת אותנו. כתבת חזק מאד. תהיי חזקה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני סובר כמו כולם. ממש נושא חן, השיר הזה. נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים. (חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך). [ליצירה]
- [ליצירה] הי, כנפי! היא אמרה אמירה מאד חזקה וציירה את זה בצורה מאד שלמה. את מה שאת הגבת לה, בדיוק את זה היא עשתה- קריקטורה על הוקעה חברתית. יש בזה מחאה גלויה וברורה וכל הכבוד לה. *** [ליצירה]
- [ליצירה] *וואי* זה יפיפה. אהבתי. לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע כמו שהכל מתחיל מה"פוס משחק", עצור צריך לברר פה משהו שמעצבן וכו' ונגמר בסוף ב"פוס משחק" אחר, מטאפורי, אנשים, זה כבר לא משחק, זה עלול להוביל לאסון, הכעס, השנאה, אז פוס!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ובאתי על החתום! כן, גם אני מאד אהבתי, אך דווקא רציתי להאיר שזה עושה לי הרגשה של ישן וטוב, כאילו יצירה ותיקה פה באתר ולא בת פחות משבוע, יצירה עמוקה, בשלה מאד ומשובחת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת שיר יפה, אם כי לא הבנתי את כולו, ואת ההקשרים. אך, זה לא מפריע ליופיו לקרון. [ליצירה]
- [ליצירה] :) שימחתם אותי מאד. האמת עם ערוגה, הכותרת כבדה קצת. אומר וידוי קטן, זה זמן שאני מחפש אינטרנט, כדי לשנות את שם השיר. ולהוסיף שורה. מה לדעתכם יותר מתאים; " בוא אבוא ברינה" או "נושא עלומתו"? -מיקה, ניכנסת חזק לקטע. אני נבוך. -ציידת ודיק לוש, כן, עני בהחלט יכול להתאים כאן, כל עוד לא מצאתי, הריני כעני המקבץ אותות חיבה וחסד ויודע שבינתיים, היא ממתינה לי בפאת השדה, אך, עד שאגיע לשם הדרך ארוכה ובינתיים אפשר רק ללקוט וללקוט וכשבסוף אגיע, היא תמתין לי שם עם הלחם וה(ברית) מלח. -דיקלוש, את קרובה מאד, אני בעצמי לא יודע לנתח את זה ולפרש, (יתכן ושיגרתי אותו מוקדם מדי). -כנרת, חמודה. תודה. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] חברה, תודה על התגובות. בקשר לטויות שהיו, אוכל לתרץ שזה מה שקורה כשנועלים נעליים צבאיות (אפיצו"ת בלע"ז). אגב, היצירה עברה הגהה של נעלול כך שנראה לי שהיא כבר רהוטה ואתם יכולים ללכת בה בביטחה. תהנו ושבוע טוב. הלך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, מדהים, ציירי לי כיבסה בבקשה. ') [ליצירה]
תגובות