[ליצירה]
אני שמח שאין לך את האומץ לכתוב זאת כתגובה (אם התכוונתשיש לך איזו שהיא בעיה עם שירים שכאלה), כנראה שאתה לא מבין או לא מזדהה עם כתיבתם, לגבי השיר שלך דווקא מצאתי אותו מאד יפה וכלל לא היתולי ויש בו עומק רב וגם הוא יכול להיווסף לאותה קטיגוריה של שירים.
[ליצירה]
מה לא ברור?
החוזק הוא שהגברת ליאורה, שתח', לא ריססה את הנמלים שאכלו את הפרפר שלה, כי היא מכבדת את עולם הטבע ותפקודו הסדיר, גם אם הוא בחר לתפקד במסדרון ביתה. צל"ש על זה!
אגב, זה שיר יפה מאד; יפה המבט, הצומת לב אל הפרפר הזה. (בקשר לצבע ולאורך חייו, את בטוחה שזה היה פרפר ולא עש? שכן עשים הם בדר"כ חומים. את יכולה להבחין בינהם גם על פי המחושים, של הפרפר- חלקים וזעירים, ואילו לעש- מברשות עבות.)
אגב אני מזמין אותך לקרוא את יצירתי גם היא בשם 'פרפר', מבט שונה על חרק מופלא זה, ומה שהוא מסמל עבורינו, אני מקווה שתהני.
(תגיבי, טוב?)
ושבת שלום
[ליצירה]
חמוד, השעיר, לעזאזל, תודה טלי.
וכן נכנסתי בגלל הכותרת, אגב אומרים בחסידות על עמינו- (היהודים, בני יעקב), שלא כעשיו השעיר, שכשהוא מתלכלך, כל הבוץ נדבק בשערו ולא עוזב, אנחנו אין החטאים ממש חלק מאיתנו, כיוון שאנחנו חלקים, מספיק מים חיים שישתפו ונקיים.
אל יאוש יהודים, גם אם פגמתם, תאמינו שאפשר לתקן!
[ליצירה]
חמודה!
כל כך מוכר.
מזדהה עם כל רגע.
אך בחייך, לא צריכים להיות כאלה עקשניים, החיים לא שחו- לבן, מנסים, מרגיעים את המצפון, וכשהשני לא רוצה, אז אפשר לחזור בשקט ובנחת להתרווח בכיסא. זבשלו!!!
ועתה כמה מילים על אופן הכתיבה:1. קולח
2. שוטף (את המחשבה ומסיט אותה מטירדות היומיום)
3.בקיצור, ממש יפה, ותמשיכי לשתף אותנו יותר בחויותיך.
[ליצירה]
הו, ביבוש' סתיו...
מאין באה לך המוזה רה הזאת פתאום?
קראת ספר על בריגדה, חישגדה או גיורא?
משהי מהעיולת הראשונות?
לא נורא, זה מקורי ויחודי ואפילו יפיפה אך, לא רגיל ואני מבין את תגובתו החצופה של סופר אבל אני מוצא בזה בכל זאצ המון חן ואפילו הבנתי קצת ואיך אומרים- ישכויח'.
(ובעברית- המשך כך).
תגובות