בע"ה.
שיוויתי (פני הוי´ה)
טבעת של אור ירדה משמיים
מחבקת רעים אהובים
בטלית מצייצת ומגרגרת כיונה
גם לבי המה בין כתליו
לאהובה
שיוויתי פני הוי´ה בשמיים
ובה בשעה
את עצמת את עינייך
צופיה
אל מול אותו רקיע
סופגת את האור
המקיף אותנו
ומחבר
כלב אחד
עמדנו תחת ההר
ואש הגאולה בערה בנו
(עד לב השמיים)
ונדמה, וכבר שכנה מלכות
(בינינו).
תגובות