בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
[ליצירה]
באמת מדהים.
את מצליחה להעביר לקורא במילותיך חוויה עמוקה של תחושות כמו אהבה וקשר בצורה מורכבת וחיה מאד (אני מסתבך במלים שלי , קשה לי לתאר את ההנאה ולהגדיר אותה אך, זה באמת משהו מיוחד, שתפי אותנו יותר!
[ליצירה]
הי, כנפי!
היא אמרה אמירה מאד חזקה וציירה את זה בצורה מאד שלמה. את מה שאת הגבת לה, בדיוק את זה היא עשתה- קריקטורה על הוקעה חברתית. יש בזה מחאה גלויה וברורה וכל הכבוד לה.
***
[ליצירה]
כן גם אני מאחר ועל כן הדפסתי וקראתי הכל בשטף אחד קולח
ממש קולח הסיפור וכמעט לא מרגישים שהוא נכתב בהמשכים (אם אכן כך הוא הדבר),
ועכשיו לתגובה באמת ריגש אותי עד דמעות (באמת).
סיפורך המדהים, מעלה בי הירהורים שאני חושב שפוקדים את כולנו בתור יוצרים-{אנשים שמחפשים משהו במציאות, במילים (שהן מעין קודים שמרכיבים את פרטי המציאות), ובמעבר למציאות, בסדקים שדרכן עובר האור האין-סופי שמהווה את המציאות, וכן משהו בתוך עצמנו, בתוך העולם הקטן שהיננו}, מדי פעם. הירהורים, על החשש שיש בעיסוק במעבר, שמא נסחף איתו לעולם אחר מנותק אוטיסטי, ונשכח מעצמנו, עד כדי כך ננסה למצוא את האמת שבנו, את העצמי שלנו בתוכנו , עד שנאבד בכלל את הצפון.
הצלחת בסיפורך לטלטל נקודה זו שתפיץ את ריחה בכל תודעתי ותטלטל אותי בעצמי יחד עם דוידי , בתהיות, בסכנות שיש בעיסוק הזה ובהתמכרות לו עד האבדון המר. זה כל כך חבל, כל כך מצער שאדם כזה נפלא כפי שתארת את דוידי לא יכול להתקיים בעולמנו (כביכול) והוא נפלט ממנו אל חלל אחר רחוק. לעיתים אני חושב שאנו גם מרגישים שאנו מפילים מהגשר איזו דמות חולמנית שלנו שהיינו רוצים לרחף איתה לאין קץ ואין סוף רקיעים, אך זה מתנגש עם ה"צורך" לחיות בעולם קונקרטי ונהל חיים "מתוקנים". נעבעך! אולי לזה אתה בעצמך התכוונת.
על לנו להתיאש עוד יש תקווה לבנות גשרים שיגשרו בין עולם היצירה לעולם העשיה, בין עולם הרוח לעולם החומר, עוד נצליח ביום מו הימים לקרב אותם אחד אל אחד עד אשר יהיו לאחדים בידינו.
שנצליח בע"ה.
לסיכום: שמחתי לקרוא, לפגוש ולהכיר, ממש יצירת מופת.
בהצדעה- הלך רוח.
[ליצירה]
יפיפה.
לא כל כך הבנתי איך אתה נכנס לתמונה, כלומר, הזהות שלך עם הזאב לא כל כך מובנת לי, איך אתה יכול להקשר בו בצורה כל כך מוחלטת, אך המילים שלך חדות וחזקות והתחושה מועברת.
[ליצירה]
שמחתם אותי מאד!
לכל המגיבים החמודים תודה רבה, על הפידבק והביקורת הבונה.
בקשר ל'אות החסירה ' בסוף- זה בכוונה, דרך אחרת לא לכתוב את אחד משמותיו יתברך במפורש (הרב יואל בן נון לימד אותי כך)
ובקשר לסימני הקריאה הרבים, לכולם, יתכן וזה עמוס מדי, אם כי לכל מיקום של סימן קריאה יש משמעות שונה, פעמים שהוא בא לחזק את האמירה, פעמים שהוא בא כדי לבטא ציווי/בקשה.
ושוב תודה לכולם, שירבו כפות על ראשכם וקיץ טוב
הלך.
[ליצירה]
גמני שואל, אם זה אמיתי, כי אם לא, לא שווה, אך, אם כן, תאמרי לנו איפה זה כי אנחנו הולכים לפתוח שם זולה לפיונים ולהכריז בקול גדול: "תנו לפיות לחיות".
[ליצירה]
אכן!
ניגוני מצילת מרכבתך, כבר שבים ממסע נדודים מפרך בו רדפת אחר נסיכה שלקח ממך המלאך הסותר ביום הולדתך, ועתה הנה גאלת אותה מתחת כנפיו והנך מתעתד בע"ה להכניסה תחת כנפיך, בע"ה בקרוב.
יאווווו, איך שאני מחכה.
תגובות