בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
ישי!
איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה!
אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה
ילד/ה! על מה, מה עש/תה?
ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה.
תגובות