בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את יודעת מה מיוחד בבדיחה? היא מגלה לנו את האמת מזוית מוזרה ולא מוכרת, אז אנו נבוכים, מסמיקים ואם היא באמת חזקה, אז כדי להתמודד, אנו צוחקים ואפילו נשפכים מצחוק. למה כל ההקדמה הזאת? היצירה הנפלאה הזאת שלך היא ממש לא בגדר בדיחה, להיפך זה כל כך עצוב ואמיתי ואיך זה שבתור ילדים אף פעם לא שמנו לב לצד הזה שלא סופר בעצם ורגע, מה באמת עלה בגורלם של הגמדים? זה בא לידי ביטוי חזק יותר בסיפור של הגיבן מנוטרדם שבסרט באמת הדגישו את הכאב שלו על כיעורו וההכרעה המצערת שאם כל הרצון לשוויוניות אין מי שתאהב ותתחתן אם מכוער כמוהו! מה שכן, בזמן האחרון עולים על המסך גם כל מיני סרטים אחרים כדוגמת "שרק" שבאים כניגוד גמור ושבירה של מוסכמות. יישר כח להם וגם לך על עצם העלת הבעיה למודעות ובצורה כל כך יפה דוקרת ומרגשת. [ליצירה]
- [ליצירה] חותם על השבחים האמורים אך, לא הבנתי את המשפט האחרון האם עכשיו עולמה נהיה כעולם נמלה או שצר לך על העולם שהיה צר כעולם נמלה שאם כן עכשיו כשנחרב יש בו פוטנציאל של התרחבות (אותיות התחברו"ת). [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני מאחר ועל כן הדפסתי וקראתי הכל בשטף אחד קולח ממש קולח הסיפור וכמעט לא מרגישים שהוא נכתב בהמשכים (אם אכן כך הוא הדבר), ועכשיו לתגובה באמת ריגש אותי עד דמעות (באמת). סיפורך המדהים, מעלה בי הירהורים שאני חושב שפוקדים את כולנו בתור יוצרים-{אנשים שמחפשים משהו במציאות, במילים (שהן מעין קודים שמרכיבים את פרטי המציאות), ובמעבר למציאות, בסדקים שדרכן עובר האור האין-סופי שמהווה את המציאות, וכן משהו בתוך עצמנו, בתוך העולם הקטן שהיננו}, מדי פעם. הירהורים, על החשש שיש בעיסוק במעבר, שמא נסחף איתו לעולם אחר מנותק אוטיסטי, ונשכח מעצמנו, עד כדי כך ננסה למצוא את האמת שבנו, את העצמי שלנו בתוכנו , עד שנאבד בכלל את הצפון. הצלחת בסיפורך לטלטל נקודה זו שתפיץ את ריחה בכל תודעתי ותטלטל אותי בעצמי יחד עם דוידי , בתהיות, בסכנות שיש בעיסוק הזה ובהתמכרות לו עד האבדון המר. זה כל כך חבל, כל כך מצער שאדם כזה נפלא כפי שתארת את דוידי לא יכול להתקיים בעולמנו (כביכול) והוא נפלט ממנו אל חלל אחר רחוק. לעיתים אני חושב שאנו גם מרגישים שאנו מפילים מהגשר איזו דמות חולמנית שלנו שהיינו רוצים לרחף איתה לאין קץ ואין סוף רקיעים, אך זה מתנגש עם ה"צורך" לחיות בעולם קונקרטי ונהל חיים "מתוקנים". נעבעך! אולי לזה אתה בעצמך התכוונת. על לנו להתיאש עוד יש תקווה לבנות גשרים שיגשרו בין עולם היצירה לעולם העשיה, בין עולם הרוח לעולם החומר, עוד נצליח ביום מו הימים לקרב אותם אחד אל אחד עד אשר יהיו לאחדים בידינו. שנצליח בע"ה. לסיכום: שמחתי לקרוא, לפגוש ולהכיר, ממש יצירת מופת. בהצדעה- הלך רוח. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק היטבת לתפוס את הרגע במילותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאשיוק' אישי היקרה, כוונתי בשיר לסוג מסוים של "חרדים" או "מתחרדים" (על משקל מתפחדים), שרואה בעולם איום למדריגתו הרוחנית- היינו לצדקתו. אינני אוהב הכללות לכן זה לא מפורש בשיר, מה גם שאני בטוח שבין ה"חרדים" יש כאלה שיודעים יותר טוב ממני לאחד בין הקודש ובין החול ולחיות את שניהם בשלמות. [ליצירה]
- [ליצירה] :) הא? אפח'ד לא הגיב? זה ממש חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ופִּיָיתִי פְעוּרָה. wow החלק האחרון- התקציר יכול לשמש יצירה בפני עצמה, מאין חריזה, (דו משמעית), של המאורעות בשיר. ותודה ורדף השיג שהמליץ. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא נראה טוב. מזכיר קרוקטורות אנטישמיות על יהודים בכלל ועל דתיים בפרט בזמן קום המדינה. לתשומת ליבך. תחשוב טוב אם אתה רוצה להשתמש בחומר הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] אחת', נעם לי מאד השיר, אני כל כך אוהב משחקי מילים, אני אוהב גם בעצמי לעשות זאת. בשבילי זה איזה שהוא נסיון לגעת במילים לגלגל אותם על קצה הלשון כמו טועמי יינות וכך להבין יותר את המילים מכל צד . קבלי ח'ח'. שיר זה בנוסף לכל הדברים האחרים שכתבת שהספקתי לקרוא גרם לי להכניס לרשימת היוצרים האהובים עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם! ממש. [ליצירה]
תגובות