בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
הו מושקה...
שיר כה יפה, באמת אהבתי.
ובקשר לדברים, הזכרת לי את הגעת בני ישראל למרה, "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים"!, ואין מים אלא תורה.
אל יאוש, טוב שלפחות עודך שוטפ תהפנים מאבק, והרי אמרו חכמים: "המאור שבה, יחזירנו למוטב", אל יאוש עוד נזכהכל אחד לגלות בה חידוש, חידוש המיוחד לו, את האות שלו בתורה.
[ליצירה]
אין ספק. חשוב להקשיב. זו יכולה להיות תרופה להרבה מחלות, זו יכולה להיות תשובה להמון שאלות.
בני אדם יכלו להציל את נפשם, לו רק היו משתפים את משהו במה שעובר עליהם. אני מאד מאמין בזה.
יפה כתבת.
ובורכה הבאה לאתר. תצליחי.
[ליצירה]
אירוש!!!
מקסים, מקסים, איזו מתנת יומולדת נפלאה, איזה רעיון אדיר לעשות ביום ההולדת, לספור ימים, שנים, לאסוף את העבר ולהגיש, אני מצטרף לקריאת הממזר, זו תפילה נפלאה, שווה עותק.
וכמובן, זה אפילו לא צריך לברך, זה פשוט שיהיה לך המון המון מזל טוב.
[ליצירה]
כמו משה רע"ה, שגם הוא היה על סף יאוש, כשהקב"ה הציע לו (מנבכי מחשבתו שהרי ידע ה' מחשבות בנ"א), ובכל זאת מסר נפשו על עמ"י- "מחני נא מספרך אשר כתבת"!
גם את, זה כל כך מוכר הרצון הזה לזרוק הכל ופשוט לגלגל את עצמנו במורד אברים אברים, אך האמת נמצאת בכינוס העדרים, כך מוצאים תורה שלימה, כך מוצאים את האות שלנו, את התפקיד שלנו בימי חלדינו, יש לך אינטואיציה בריאה, קודם כל לאסוף את השנים, המעשים, הפירות שיצאו ממך, אך אל תתיאשי מזה להיפך, אני חושב שהיאוש נמצא בלהתגלגל בצוק.
זה מחול טוב, זה מחול מכנס, מנכס ובורר לך את הנכסים המעשיים, הרוחניים שצברת עד כה.
ישר כוחך!
[ליצירה]
בהתחלה...
ב"ה.
בהתחלה חשבתי, שזה סתם תיאור נחמד לחתונה עם הקטע הזה שהשמות הן מהשבע ברכות. אבל
כשהגעתי לסוף הבנתי והתפעלתי.
ממש יפה.
תיאור קולע למציאות כואבת.
יה"ר שנדע באמת מה זאת אהבה.
[ליצירה]
לא! אל תעשו את זה!
זה הורג אותם אם נוגעים להם בכנפיים, זה נראה שהם עפים אחרי זה, אך הם מאבדים מהאבקה שיש להם על הכנפיים ואז התעופה שלהם לוקה והם מתים מיאוש.
הדרך היחידה לחזות ביופיים המרהיב מקרוב, היא אם נצליח לשכנע פרפר נחמד שיתישב לנו על כף היד, בלי שנלכוד אותו בין ידינו.
ובכל זאת טלוש, תודה על התגובה ואגב, השיר הוא גם משל!
תגובות