בע"ה.
שמש
שוזפת לחיי
בגובה עיני
(אנו,) כמו מתחרים
מי יגיע ראשון
אל קצו
יוֹמֵנוּ
טרם נחתם
עוד יבציע לְבַקֶר
פת שחרית
במלח
שותת במשורה
אולי
עוד ידשן.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני נפעם, איך לא ראיתי את זה עד כה? קרבת יותר מדי מהר ויותר מדי קרוב, היית צריך לתת מרווח לצדדים להפנים אחד את השני ולאהבה לצמוח אך מה אני דן ומה אני מבין. הבעה מושלמת! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה, אם כי אותי אישית האירוטיקה פה קצת הסלידה, (יתכן שאם הייתי כותב בעצמי את השיר לא הייתי מרגיש כך גם במקרה שהייתי כותב אותם מילים. לא דדקדתי לסוף כל שורה, כמו הדס, אך גם לדעתי יתכנו שיפורים, אך ממש אהתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, מדהים, ציירי לי כיבסה בבקשה. ') [ליצירה]
- [ליצירה] ישי! איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה! אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה ילד/ה! על מה, מה עש/תה? ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] סנובה את בעצמך! בשביל אגסים צריך להשקיע, בשביל נסיכים אמתיים, אוהבים, צריך להשקיע אפילו יותר! אך, כשכתבת את זה היית עוד ילדה, שנים רבות שם במגדל יגדלו אותך כנסיכה לתפארת ואז תהיי ראויה לנסיך שלך. אהבתי מאד, אני ממליץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני מאחר ועל כן הדפסתי וקראתי הכל בשטף אחד קולח ממש קולח הסיפור וכמעט לא מרגישים שהוא נכתב בהמשכים (אם אכן כך הוא הדבר), ועכשיו לתגובה באמת ריגש אותי עד דמעות (באמת). סיפורך המדהים, מעלה בי הירהורים שאני חושב שפוקדים את כולנו בתור יוצרים-{אנשים שמחפשים משהו במציאות, במילים (שהן מעין קודים שמרכיבים את פרטי המציאות), ובמעבר למציאות, בסדקים שדרכן עובר האור האין-סופי שמהווה את המציאות, וכן משהו בתוך עצמנו, בתוך העולם הקטן שהיננו}, מדי פעם. הירהורים, על החשש שיש בעיסוק במעבר, שמא נסחף איתו לעולם אחר מנותק אוטיסטי, ונשכח מעצמנו, עד כדי כך ננסה למצוא את האמת שבנו, את העצמי שלנו בתוכנו , עד שנאבד בכלל את הצפון. הצלחת בסיפורך לטלטל נקודה זו שתפיץ את ריחה בכל תודעתי ותטלטל אותי בעצמי יחד עם דוידי , בתהיות, בסכנות שיש בעיסוק הזה ובהתמכרות לו עד האבדון המר. זה כל כך חבל, כל כך מצער שאדם כזה נפלא כפי שתארת את דוידי לא יכול להתקיים בעולמנו (כביכול) והוא נפלט ממנו אל חלל אחר רחוק. לעיתים אני חושב שאנו גם מרגישים שאנו מפילים מהגשר איזו דמות חולמנית שלנו שהיינו רוצים לרחף איתה לאין קץ ואין סוף רקיעים, אך זה מתנגש עם ה"צורך" לחיות בעולם קונקרטי ונהל חיים "מתוקנים". נעבעך! אולי לזה אתה בעצמך התכוונת. על לנו להתיאש עוד יש תקווה לבנות גשרים שיגשרו בין עולם היצירה לעולם העשיה, בין עולם הרוח לעולם החומר, עוד נצליח ביום מו הימים לקרב אותם אחד אל אחד עד אשר יהיו לאחדים בידינו. שנצליח בע"ה. לסיכום: שמחתי לקרוא, לפגוש ולהכיר, ממש יצירת מופת. בהצדעה- הלך רוח. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... :) [ליצירה]
- [ליצירה] איך שאני מזדהה. חזק. [ליצירה]
תגובות