בע"ה.
האש שבלבי בוערת
מכלה בחדריו אך,
אם תבוא הרוח
רק תגבר
ואם יבואו מים
ירתחו
אולי תבואי את ותשפכי עלי
קיתון של התנכרות
הו אז אדע
כי אהבת.
שיר זה מחפש כותרת מתאימה, אנא עיזרו לו למצוא!
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר... כתוב יפה ובנוי מושלם. אולי "ערלת ליבי" או אולי "(ה)פשרה" אולי "של נעליך" או אולי "לגמוע מי נסך". בהצלחה, ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל זהו שיר יפה בהתחלה כשקראתי על האש בלבך חשבתי על הסנה שאינו אוכל. אחר כך קראתי שוב וממש נהנתי איך שהשתמשת במים שבאים לאש, הם רוטחים, כמה גאוני. אבל למה דוקא ההתנכרות מראה אהבה? ההתנכרות, מה היא עושה? היא מכבה? בנוסף הייתי משייפת פה את וו החיבור ב- ואם, משנה את ה- הו ל- או, ואז זה יהיה מושלם. חלמונית [ליצירה]
- [ליצירה] הו. (מה עם "ללבות את הליבה"? או משהו בכיוון) [ליצירה]
- [ליצירה] מים במים נגָעו? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים והמציעים. אך, עדיין לא מצאתי בהצעותיכם מצע טוב לשירי. הקשר להתנכרות: המילה 'התנכרות' והמילה 'היכּרות' באות מאותו השורש- נ.כ.ר, אדם המתנכר למשהו חייב להכיר אותו לפני זה, כדי שיהיה לו ממה להתנכר, זו כביכול פעולה של זרות, אך, זו פעולה מעושה של זרות, כשאני מתנכר אני עושה את עצמי לא מכיר, אך באמת אני מכיר מאד מקרוב. אדם המתנכר אלי מגלה אלי יחס, הוא לא אדיש, אני פגע בו, אני מזיז אותו מהמקום שלו, הוא חייב להיות אקטיבי לגבי, ויתכן שאם זה ימשך מספיק זמן- ההתנכרות, יתכן ובסוף הוא יבחין בעצם, עד כמה הוא אוהב ולכן לא יכול להיות אדיש. הלב בוער, לא מים לא יכבוהו ולא רוח, הרוח רק תלבה לזמן מה והמים ירתחו, במצב שכזה, רק ניגוד כזה, שבא בפרצוף ומנחית את האגו שלי, הוא מכוון אל מה שאני באמת צריך, לכן, אני אומר שהיא שתגלה לי התנכרות, בעצם מגלה לי בזה אהבה גדולה, או לפחות אהבה מסותרת, ('כי אהבת' לא שהיא אוהבת עכשיו, יתכן גם שתאהב). ושוב תודה, בינתיים השיר נשאר גם לי כחידה, על כן עוד מתאימה לו הכוכבית*. [ליצירה]
- [ליצירה] ולא מצאתי טוב לשיר, אלא הכוכבית. אשריך הלך, שכה טובה היא רוחך :) [ליצירה]
- [ליצירה] מים רבים לא יוכלו לכבות, רק ללבות. "מים רבים" - זו הצעתי לכותרת. בהזדמנות, ספר קצת על ההתנכרות, קצרה דעתי מהבין את ההקשר [ליצירה]
- [ליצירה] אתה משהו... יודע להעביר בדרכים כה יפות עדינות ונוגעות את אשר על ליבך. אהבתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הסתר פנים? [ליצירה]
- [ליצירה] גמני סובר כמו כולם. ממש נושא חן, השיר הזה. נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים. (חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך). [ליצירה]
- [ליצירה] באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה). [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שחזרת על המשפט הזה שוב בסוף, הוא מספיק חזק במקומו. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מתאים לעונה. זה יפה מאד, זה כמו מיני לידה (השבוע נולד לי אחיין חדש- גם הוא עדיין צהוב, כשזה יעבור לו נעשה לו ברית!) מועדים לשמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני אוהב. וכואב *_*. [ליצירה]
- [ליצירה] מה קרה לך?? 135, תתפחלץ כשתעזוב את ידה בשרשרת המספרים, אל תעזוב, אמנם, גם אני מקווה שהצורות ישלטו במשטר איךשקראתלזה, ולא מספרי, אך אל תברח. [ליצירה]
- [ליצירה] הו ,זה ממש מתוק ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני מסכים זה שיר מקסים, ולזר, איך הבנת את זה מהשיר? [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה שזה אותנטי ולא עבר עיבוד, ואם כך זה מדהים. אני דוקא לא רואה בזה משהו כואב, יותר אם כבר איזה שהוא עוז/גבורה למרות הכל הדגל רם ומתנוסס ואפילו שולח זרועות בתפילה אל הרוח. לאהודות, ללא ספק! [ליצירה]
- [ליצירה] חותם על השבחים האמורים אך, לא הבנתי את המשפט האחרון האם עכשיו עולמה נהיה כעולם נמלה או שצר לך על העולם שהיה צר כעולם נמלה שאם כן עכשיו כשנחרב יש בו פוטנציאל של התרחבות (אותיות התחברו"ת). [ליצירה]
תגובות