בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
[ליצירה]
הוי כנרת...
הסוגריים האחרונים ממש במקום, אמנם, זה חונק אותנו ביניהם, אך, לולא הסוגריים, היה נוצר מצב בו המלכות היתה נחנקת חלילה בינינו, ל'דבר' כמלכות יש לתת מקום גדול לשרות בו, אמנם כל אדם הוא עולם מלא, כ"ש זוג, שהוא אדם שלם, אך, לערך מלכות יש שיכות יותר רחבה מלשרות רק בין בני זוג, על כן, השארתי את זה כביכול פתוח. (בינינו)- זה אנטימי יותר, ובשביל כל עולם הערכים השארתי את המלכות חופשיה לשרת בכל.
תודה ושבוע טוב.
[ליצירה]
לדעתי האינטואיטבית
כי במקצוע אני בור לגמרי, היא שזו תמונה נחמדת שבכיף הייתה עושה חדר של מתבגרת למעניין יותר.
איפה צילמת את זה? מגניב שתפסת כך את כל העסק.
הכותר קצת שחוק, אמנם, זה מה שהביא אותי לראות, אז, זה עשה את שלו.
[ליצירה]
ראשית, תודה לחתלתול שהמליץ וגם הזכיר אירוע חשוב שיש לחגוג עליו איזה מפגש לפחות, באמת מזל טוב לנו.
כעת , אפנה לדון בשירך.
הוא מעורר השראה. אך, אני מרגיש שיש כאן חומרים שעומדים בפני עצמן.
קודם כל , את צריכה לשים לב לאופ ן שאת מביאה את הפעלים הרבים בשיר, הפעלים באים בהווה פשוט ואינם מתקשרים עם הזמנים של המשפטים (לדוג'- "לאהוב היה... לכנוס כנפיים/למצוא וגו'. או- כנוסת כנפיים ללמוד וגו', למה לא לומדת, או כדי ללמוד? )
ובאמת, גם הבית השני לא מספיק מחובר.
קצת ליטוש, מילה פה הטיה שם יעשו את ההבדל ויביאו את השיר המקסים הזה אל המנוחה והנחלה שלו, כי כעת הוא מרגיש לי לא בנוח עם צורתו המקוטעת.
שבוע מעולה שיהיה לך ומזל טוב לנו.
אני מברך את האתר על חבריו הרבים שנזכה ליצור צורות גאולות ממיצרי נפשינו.