בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
[ליצירה]
(: סה"כ אהבתי :)
קראת את מעט טוב?
חבל שאת קוראת לתשובה עצבות- זו לא תשובה, זה עצת היצר, שהרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אז איך יכולה להיות העצבות תשובה?
(אם כבר שברון לב)
אך סך הכל אהבתי.
במיוחד את "קראתי בשמי- ולשווא"
ולא הבנתי את הקשר בין עצלות לגדלות, (אולי כי ככל שגדלים נהיים יותר עצלים וכבדים וחסרי מוטיבציה?!).
[ליצירה]
"ואני כל כולי... מתקשה לקרוא את הים..."
שיר יפה ועמוק, כמו הים, אך קשה, כולו נוקשה כזה שכשאני ניגש אליו, אני מרגיש שמילותיך, ואני יודע שלא לזה התכוונת, מתארות את תחושותי "אני ניצב כמו נד מתנדנד ונוקב ונוקש" ומנסה לפענח, עוד כמה קריאות בראש שקט ודאי יולידו הבנה.