בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
[ליצירה]
לשרה בערוגה
אגרוף קפוץ הוא על כאב, אך אם הלב מספיק רך כדי לחוש את הכאב, בטוחני שיום יבוא והוא יחוש גם את החמלה והאהבה, הו אז היד תחזור ותפתח לאצבעות רכות וענוגות.
ואני משתתף לקריאה של עדי; "יהיה, יהיה טוב!, בע"ה.
[ליצירה]
ענבלי...
זה מלא חן וכאב כאחת.
חרזת את שיר האהבה ופיתוליו באהבה שלנו, (שלא הצליחה לעמוד בפני הגירוש, אך עוד תנצח בע"ה), ובפיתולי התקופה הזאת.
ניתווספה לאהודות שלי.
תודה.
[ליצירה]
עמוק
במיוחד המשפט הראשון.
עמוק מאד.
השירים שנשיר מחר נולדים מחשכת אתמולינו
ומלחץ תפוס בצואר ומצחוק מתגלגל מבטנינו
שעוד לא מספיקה לעכל
את אשר עבר עלינו
באתמולינו.
[ליצירה]
חותם על השבחים האמורים
אך, לא הבנתי את המשפט האחרון האם עכשיו עולמה נהיה כעולם נמלה או שצר לך על העולם שהיה צר כעולם נמלה שאם כן עכשיו כשנחרב יש בו פוטנציאל של התרחבות (אותיות התחברו"ת).
[ליצירה]
הו
בעזרת ה'.
איזה איחול את מבקשת, בקרוב? בעיטה? אכישנה?
גם לך, יום אחד זה יקרה, ואז כבר לא תזכרי שהיית במצב שונה, אני כל כך מזדהה עם התחושה הזאת שחבר מתחתן ואז זה כבר לא אותו דיבור, ומדברים בעיקר על החיים שלו. (אם בכלל אפשר לתפוס אותו לשיחה).
אהבתי את המשחקים עם הסיר,
ועם כל הכבוד, את מרגישה נסיכה שמגיע לך צפרדע?