בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני מצטרף ואומר שאת האחד שלך לא פספת, אם הוא ויתר עלייך, כנראה שזה לא הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. וכותרת מתאימה ושנונה מאד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב הוא היה נגר כל כך נחמד. סתם, זה סתם צירוף מקרים מגניב. זה ברח' יפו בירושלים? [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- תודה. דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?! כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו. את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין לא, לצערי, אך סומק השמיים, בטוח הושפעו מסומקה שלה, אי שם. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים והמציעים. אך, עדיין לא מצאתי בהצעותיכם מצע טוב לשירי. הקשר להתנכרות: המילה 'התנכרות' והמילה 'היכּרות' באות מאותו השורש- נ.כ.ר, אדם המתנכר למשהו חייב להכיר אותו לפני זה, כדי שיהיה לו ממה להתנכר, זו כביכול פעולה של זרות, אך, זו פעולה מעושה של זרות, כשאני מתנכר אני עושה את עצמי לא מכיר, אך באמת אני מכיר מאד מקרוב. אדם המתנכר אלי מגלה אלי יחס, הוא לא אדיש, אני פגע בו, אני מזיז אותו מהמקום שלו, הוא חייב להיות אקטיבי לגבי, ויתכן שאם זה ימשך מספיק זמן- ההתנכרות, יתכן ובסוף הוא יבחין בעצם, עד כמה הוא אוהב ולכן לא יכול להיות אדיש. הלב בוער, לא מים לא יכבוהו ולא רוח, הרוח רק תלבה לזמן מה והמים ירתחו, במצב שכזה, רק ניגוד כזה, שבא בפרצוף ומנחית את האגו שלי, הוא מכוון אל מה שאני באמת צריך, לכן, אני אומר שהיא שתגלה לי התנכרות, בעצם מגלה לי בזה אהבה גדולה, או לפחות אהבה מסותרת, ('כי אהבת' לא שהיא אוהבת עכשיו, יתכן גם שתאהב). ושוב תודה, בינתיים השיר נשאר גם לי כחידה, על כן עוד מתאימה לו הכוכבית*. [ליצירה]
- [ליצירה] איילה... את בעיקר, קלעת לתחושות שליוו אותי בעת כתיבת השיר, השורה ההזויה הזאת (אני מודה), נכתבה מהחומרים הנ"ל, קריאת הצאן במרעה, הניגון/יבוב החסידי, ופשוט זעקה מלב שעלתה בי כשכתבתי זאת מזום מה בניסוח הזה, אפשר גם לחשוב אולי זה כינוי חיבה לאותה דמות נאדרת שעליה הדובר מקונן. תודה לכולם על התגובות, אגב, יש לזה גם לחן נוגע ללב, כשאזכה להקליט אותו בע"ה, אכניס אותו גם לקטגוריה-מוסיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים את העייפות שלפני התפילה, מנסה להתעורר עם כוס שתיה חמה, אך, זה נבלע שם, בין המילים הנבלעות בעצמן. יפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ומרעיד ככפור! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שלפחות התחושה עברה קורה שיש לילות שלא ישנים, את יודעת נדודי שינה,יש שסתם נודדים, ויש שנכנסים לאקסטזה פרועה, שוכחים שזה לילה ואמורים לישון בו, אז רצים! [ליצירה]
