בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
[ליצירה]
מקסים.
כיף לראות שיש עוד משהו כמוני שיודע לחוש את האור, את הצבעים את העוטף אותנו.
אני ממש מבין את התחושה ואתה ממש קלעת במילותיך לתיאור החוויה.
ממש חוייה היה לי לקרוא את שירך.
[ליצירה]
ואוו, מרגישים פה מאבק איתן, אני מקווה שזה לא משהו ביחסים האשיים שלך אם משהי, ממרס בדמי כדי שלא אקרוס, כמו להשאיר את מערכת היחסים טריה עד לרגע שבו תפתח הדלת ותוכלו לחזור אחד אל השני, נפלא ממש.
(אגב עכשיו אני גם לא מצליח לשלוח לך אישית, נו כפרה נקווה שנתראה).
[ליצירה]
לא. מסכים אם כל מילה מקסים בכל מילה
בקשר לשירך צדקת ביתי אין שפיות גדולה מזו, להיפך זה בדיוק הכנה נפלאה לכבוד שבת קודש, במקום שהעניים יצאו מחוריהם לאור כל ההמולה וההתרוצצות שיש באוטובוס מלא מפה אל פה בערב שבת להתיחד עם נשמה כל כך נפלאה כמו זלדה אחת שידעה מה זה טעם שבת קודש וגם כתבה שירים רבים על שבת וערב שבת ובכלל לתת דרור לנפש להשתחרר מכל מיני שמטעס של העולם הזה ממשיים ולגשת אל הדברים מהפן הרגשי והמופשט, זאת טרפיה מעולה, מדיטציה לנפש הכנה משובחת מעין כמוה לקראת שבת
נ.ב. אני גם אנסה את זה. תודה על הרעיון.
[ליצירה]
:)
תודה על התגובה, ועל המחמאות.
אני בעצמי לא יודע למה כך, גמרתי את הסיפור, יתכן שלא היה לי נעים כך סתם לגרום לרצח, אגב גם "התובנות הגדולות של הנפשות הפועלותהיו משהו ממש לא מתוכנן.
בקשר, לשמות, זה פשוט נראה לי יותר מתאים למשפחה אמריקאית מאשר ישראלית (אמנם חברי המטבח נשמעים מאד ישראליים), יתכן וזה יוצר השלמה בין השניים.
(אולי כמו ההתנהגות שלנו בארץ ביחס לאו"ם).