בע"ה.
"אמר רב הונא אמר רב אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה" (בבא בתרא ב(:
עמדתי בשדה חברי
בשעה שעמדה בקמותיה
השמש הבהבה בזהבה
נסתנוורו עיני
היא הצטנפה לה בעבים
ושחה לי ברוח
סורה נא מעלי
נבוכותי גם אני
ירדתי מקומתה
לטבול מעווני
נחלתי מפלה
בין חלוקי הנחל הכבדים
מימי(ו) עלו והשקו
קמת חברי
(עליתי וירדתי לשוח
בשדה בר
ירוק)
