בע"ה.
את מכירה לי
חתומה בפתילים אל המוקד
אני מזהה
הן, מטה תפילותיי השארתי אצלך
העולות ובוקעות רקיעים
מעמקי הבור
כתונת יוסף מזעקת
מעמק חברון
מכירה, בכורה ומלכות
הפעם אודה.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יוצא מהכלל! תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מורכב ויפה. יש כאן רמזים לסיפור יהודה ותמר, ליוסף, ולמלכות דוד בחברון. הרבה תנ"ך. זה טוב. לקחת את סיפור יהודה ותמר והפכת אותו לשיר... אהבה, אולי? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שלא חייבים להבין (למרות כל ההרמזים) כדי לאהוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תפילות העולות ובוקעות רקיעים הלך יקר, הפעם אודה כי ברוחי הילכתי חתומה בתויים על שיריך מכירה ואוהבת את שזירת שפתך בקודש. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] [גם אני] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! שירים מהתנ"ך חביבים עלי מאד, ובמיוחד אלה שמצליחים לעשות קישורים מדרשיים מוצלחים. שכויח. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הבורות מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] הו ,זה ממש מתוק ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] *** כתוב יפה, אהבתי. ואני מוסיף אפילו כמה כוכביות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין מאד יש פה אמירה שלובשת צורות חדשות בכל משפט. [הערה קטנה, במשפט הרביעי מהסוף- "לא היינו בודדים לבד", לדעתי, זה מיותר להכפיל את השורש בד"ד, תכתוב, 'לא היינו לבד', או 'לא היינו בודדים', וכבר המשפט הבא מפרש במה לא הייתם בודדים- (את אומרת גם אחרים בודדים), מקסימום תכתוב, לא היינו בודדים בבדידותינו, אך בודדים לבד, נשמע לא טוב.] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות סופר, שני לבבות לא יכולים לשנוא, כי שינאה לענ"ד, זהו רגש אינדוידואלי שכל אחד חש בנפרד, אני יכול להזדהות\אם שנאה של משהו את האחר, אמת אני גם יכול להזדהות אם אהבה של משהו את האחר אך, באהבה שלא כמו בשנאה אני יכול גם לחלוק אותה עם משהו והיא תהיה אהבה המשותפת לנו אך, אי אפשר לשנוא בשיתוף, (אוף! לאיודע, אני לא מצליח להסביר ת'צמי ולהגיד משהו ברור, אך לא ברור לך בתחושה שאהבה זה משהו שעשים ביחד ושנאה זה בנפרד? לי בכל אופן זה ברור ועל זה כתבתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה משהו הרב קוקי כזה, לא? ("וכל הגוף מתמתח אליך בתפילה"). [ליצירה]
- [ליצירה] * דרך נאה מאד לתאר את ענוותנותו של שאול. ישכוי"ח. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו! זה נראה כמו יד א-הים שבאה לקחת משהו מהעולם הזה אל מקום אחר, ללא גבולות ומסגרת (אולי גן עדו). [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי, הסוף הרס הכל. זה יכל להיות סיפור אנושי ומרגש אם היית משמיטה את ההזכרה על שלומית אך, לא הצלחת להתאפק. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום [ליצירה]
תגובות