בע"ה.
כמובן, נכתב בחברותא הנפלאה שהיתה לנו במפגש האחרון
א´ חוה"מ סוכות התשס"ו
הפסיד מי שלא בא.
מדלג
בקפיצה מהדסת
אל אהוב בשמיים
עיני צופיות
בשוב העופרת אל התהום
לבי משתחרר
צף על גדותיו
מבושם
רק העוקץ עדיין דוקר
ומושך בעליו
אם ייתלש
אשקע חזרה
במים רבים.
על ידו
אני נאחז בענן
מתוק על מקל
נמס
אני מתמוסס ותוהה
מתי אשרף
אך
לולב בשדרתו
מקיצי
דוקר בגבי
וצונח
על ערבי נחל
שאוהבים אותי
אל האין שהם.
תגובות