בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה כותב מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לי נראה שאם הוא היה קצת פחות נושם ושואף וחושב, וקצת יותר כותב, אולי הוא היה מצליח קצת יותר לכתוב בשעות הערוּת.. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא. אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה). [ליצירה]
- [ליצירה] חמו ר... סתם, זה חמוד, גם אני כמו כולם מסכים, אך זה בהחלט מסוכן שלחרר את זיגמונד, הוא הרי הנחש הכי ארסי שיש, נכון, גם ככה כל אחד מאיתנו סוחב אחד כזה, אבל עד עכשיו לכל אחד היה עסק עם הזיגמונד שלו, ועכשיו יש אחד משוחרר שיכול להמריד את האחרים נגדינו! אתה לא אמור לשחרר אותו אלא להביס אותו, לשעבד אותו אל הרוח האצילית. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך ה'. יפה מאד. אהבתי את המעברים. את הנגיעות והחיכוכים שנמצאים רק אצלך אך מאד אותנטיים, את הקיצוניות שיש (אך אינה מורגשת כביכול) בין ההתבודדות של ר' נחמן לבדידות של פינק פלויד והכי אהבתי איך כל זה מתנקז בסוף לצעקה שלך בערב שבת שהכל ירגע וישלים אחד עם השני וירגע. (כך לפחות אני הבנתי בקריאה ראשונית). בקיצור- ברוך ה', ברוך הבמדיל אותנו מהביבולים, מזל שיש שבת לנוח מכל המורכבות שבמציאות שבת שלום שמשלימה את הכל ומוצאת מקום לכל בתוכה במידותיו שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה בעין של רחל היא אולי במיקום, לא בפורפורציה, היא קצת נמוכה מדי היא צריכה להיות בגובה האף והיא יורדת קצת מתחת לאף. אך, גמני מצטרף לקודמי, ציור יפיפה, הם ממש דומים אחד לשני, רואים שהם קשורים, יש בהבעה שלהם ערגה אחד לשניה, אם כי יעקב לא מסתכל לה בעיניים! אולי הוא מסתכל מעבר ורואה שהיא עתידה שלא להקבר עימו ועל כן הוא בוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אני לא יודע אם עלה על ליבך אך, אני רואה בתמונתך המדהימה רעיון נפלא. בראש התמונה רואים הריסות של בית ואילן בקרקעיתה מאחורי הפרגוד (היוטה הלבנה), זה נראה כמו עמודים שהם עמודי בסיס לבניין חדש... והכל בתמונה אחת. זה משחק ויזואלי יפה של תקומה מחורבן. (תחשבי על זה, אולי הרעיון הזה יוליד בך כותרת לתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה ועדין משפט אסוציטיבי שעולה לי הוא "כל כבודה בת מלך פנימה". דווקא ההחבא של רקפת מושך את לב האדם לראות בחינה ולאהוב אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו מקסים, אתה פשוט נוגע. כמה מלטף, כמה נעים וכמה אמיתי השיר הזה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמודה! כל כך מוכר. מזדהה עם כל רגע. אך בחייך, לא צריכים להיות כאלה עקשניים, החיים לא שחו- לבן, מנסים, מרגיעים את המצפון, וכשהשני לא רוצה, אז אפשר לחזור בשקט ובנחת להתרווח בכיסא. זבשלו!!! ועתה כמה מילים על אופן הכתיבה:1. קולח 2. שוטף (את המחשבה ומסיט אותה מטירדות היומיום) 3.בקיצור, ממש יפה, ותמשיכי לשתף אותנו יותר בחויותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ;) [ליצירה]
- [ליצירה] יש סדרת ספרים כזאת,שממחישה כל מני נושאים בעזרת תמונות של חיות, זה ממש מצחיק, חיבר את זה אחד בשם- 'בראדלי טרבור גריב'. יש את זה על "ישנם ימים כאלה", "אין כמו אמא", זוגיות נראה לי ועוד, כל מני. מומלץ, אבל, כמו כל הדברים השטוטיים האלה- יקר יחסית לעובי/ תוכן שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, השעיר, לעזאזל, תודה טלי. וכן נכנסתי בגלל הכותרת, אגב אומרים בחסידות על עמינו- (היהודים, בני יעקב), שלא כעשיו השעיר, שכשהוא מתלכלך, כל הבוץ נדבק בשערו ולא עוזב, אנחנו אין החטאים ממש חלק מאיתנו, כיוון שאנחנו חלקים, מספיק מים חיים שישתפו ונקיים. אל יאוש יהודים, גם אם פגמתם, תאמינו שאפשר לתקן! [ליצירה]
תגובות