בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה כותב מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לי נראה שאם הוא היה קצת פחות נושם ושואף וחושב, וקצת יותר כותב, אולי הוא היה מצליח קצת יותר לכתוב בשעות הערוּת.. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא. אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה). [ליצירה]
- [ליצירה] *וואי* זה יפיפה. אהבתי. לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] לשרה בערוגה אגרוף קפוץ הוא על כאב, אך אם הלב מספיק רך כדי לחוש את הכאב, בטוחני שיום יבוא והוא יחוש גם את החמלה והאהבה, הו אז היד תחזור ותפתח לאצבעות רכות וענוגות. ואני משתתף לקריאה של עדי; "יהיה, יהיה טוב!, בע"ה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני מאחר ועל כן הדפסתי וקראתי הכל בשטף אחד קולח ממש קולח הסיפור וכמעט לא מרגישים שהוא נכתב בהמשכים (אם אכן כך הוא הדבר), ועכשיו לתגובה באמת ריגש אותי עד דמעות (באמת). סיפורך המדהים, מעלה בי הירהורים שאני חושב שפוקדים את כולנו בתור יוצרים-{אנשים שמחפשים משהו במציאות, במילים (שהן מעין קודים שמרכיבים את פרטי המציאות), ובמעבר למציאות, בסדקים שדרכן עובר האור האין-סופי שמהווה את המציאות, וכן משהו בתוך עצמנו, בתוך העולם הקטן שהיננו}, מדי פעם. הירהורים, על החשש שיש בעיסוק במעבר, שמא נסחף איתו לעולם אחר מנותק אוטיסטי, ונשכח מעצמנו, עד כדי כך ננסה למצוא את האמת שבנו, את העצמי שלנו בתוכנו , עד שנאבד בכלל את הצפון. הצלחת בסיפורך לטלטל נקודה זו שתפיץ את ריחה בכל תודעתי ותטלטל אותי בעצמי יחד עם דוידי , בתהיות, בסכנות שיש בעיסוק הזה ובהתמכרות לו עד האבדון המר. זה כל כך חבל, כל כך מצער שאדם כזה נפלא כפי שתארת את דוידי לא יכול להתקיים בעולמנו (כביכול) והוא נפלט ממנו אל חלל אחר רחוק. לעיתים אני חושב שאנו גם מרגישים שאנו מפילים מהגשר איזו דמות חולמנית שלנו שהיינו רוצים לרחף איתה לאין קץ ואין סוף רקיעים, אך זה מתנגש עם ה"צורך" לחיות בעולם קונקרטי ונהל חיים "מתוקנים". נעבעך! אולי לזה אתה בעצמך התכוונת. על לנו להתיאש עוד יש תקווה לבנות גשרים שיגשרו בין עולם היצירה לעולם העשיה, בין עולם הרוח לעולם החומר, עוד נצליח ביום מו הימים לקרב אותם אחד אל אחד עד אשר יהיו לאחדים בידינו. שנצליח בע"ה. לסיכום: שמחתי לקרוא, לפגוש ולהכיר, ממש יצירת מופת. בהצדעה- הלך רוח. [ליצירה]
- [ליצירה] זה, יפה, זה באמת מעורר מחשבה, מחשבה כזאת מבוגרת של מי שמסתכל על מעשה ידיו, על היום שאחרי, או עוצר באמצע העשיה בשביל לראות את כל זה, עוצר ורואה את הילד החמוד, הפרח היפה והקשת. חג שמח וכשר. שנזכה לגאולה עוד השנה! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט כשרון גוגק'י, יש לך פשוט כישרון לצילום, אמרו לך את זה פעם? אהבתי את כל הצילומים שראיתי בנתיים, את זה ואת "שלושה שותפים באדם" ואת "יש אבנים אם לב של אבן" ממש כשרון, כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לא הבנתי, החלק הגבוה זה חימר? זה משתלב מעולה בלחם. יצירה יפיפיה, אך, אני חושב שיכלת לחשוב על שם יותר שנון. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת', נעם לי מאד השיר, אני כל כך אוהב משחקי מילים, אני אוהב גם בעצמי לעשות זאת. בשבילי זה איזה שהוא נסיון לגעת במילים לגלגל אותם על קצה הלשון כמו טועמי יינות וכך להבין יותר את המילים מכל צד . קבלי ח'ח'. שיר זה בנוסף לכל הדברים האחרים שכתבת שהספקתי לקרוא גרם לי להכניס לרשימת היוצרים האהובים עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, כנפי! היא אמרה אמירה מאד חזקה וציירה את זה בצורה מאד שלמה. את מה שאת הגבת לה, בדיוק את זה היא עשתה- קריקטורה על הוקעה חברתית. יש בזה מחאה גלויה וברורה וכל הכבוד לה. *** [ליצירה]
- [ליצירה] זו פעם שניה שלי פה ואני מתענג. שיר יפה ומדויק. אני אוהב שירים שמצליחים לבטא רגשות ולהכילם לפריטים ורגעים כה מוכרים. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה את? זה מדהים. [ליצירה]
תגובות