אני מכוון
אש יוקדת על המוקד
רוקדת עיני ולבי רועד
ואצבעי מיוזעת מתמזגת
עם ההדק
אני עוקד על המוקד
את הילד
שהייתי
ושרה שומעת ומגחכת ועייניה לחות
הבת תשעים שנה אלד?!
ואברהם
אישי
הבן מאה יבעיר?!
בני
עולה עשן מאש מערכה אחרונה
קראהו אב המון גוויות
קראני עם האדמה.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :))))) יפה! ואני מאוד אוהבת שירים ששאובים מהתנ"ך... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד... קשה להבין על איזו דמות מדובר בכל שלב בשיר. למשל - מי אומר את "בני" עד "האדמה". אולי רצית לערפל. בכל זאת, מרגישים את השילוב החזק שיצרת בין הסיפור התנכ"י להרג הילדות. הכל משולב כ"כ טוב. כתיבה מעולה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. וכותרת מתאימה ושנונה מאד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני סובר כמו כולם. ממש נושא חן, השיר הזה. נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים. (חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך). [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להגיב אז הגבתי. כואב, נוגע ומחטט בלב של כולנו. כ"כ אמיתי, אוף, אני חוזר על התגובות של כולם. פשוט צודקים, וזו יצירה גדולה, זהו יותר נכון מסמך חשוב בתולדות החברה הישראלית. צריך ללמוד את זה באזרחות. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים את העייפות שלפני התפילה, מנסה להתעורר עם כוס שתיה חמה, אך, זה נבלע שם, בין המילים הנבלעות בעצמן. יפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה, אך משהו לא מובן זו לא את ששולחת את הבקבוקים, אם כן למה את זאת שגם שולה? או שמא הם לא מגיעים לאף אחד, אם כן הם לא אמורים להיות ריקים אלא מלאים במכתב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו את הזויה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. רוחי- אותה הרוח וכטיבה של רוח, היא משנה את כיוונה לעיתים. כעת זה סתו ובסתו מחפשים עלים נטושים שכמותי אדמה חמה ואוהבת. (עוד לא מצאתי, אני רק צופה ותוהה אם היא גם צופה ואיך). ושוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זר תפארה התגעגעתי ושמחתי לראות יצירה שלך. לומר את האמת אהבתי בעיקר את הסוף. קצת לא היתה ברורה לי ההקבלה של כל מין לטיפוס שהוא ייצג, וגם לא הבנתי את הקשר בין הסוף לכל הקטע. הסוף נשמע כמו סגנון של סיפור קצר כזה מאד סוחף אותך , אך ההתחלה נשמעת כמו איזה שהוא ניתוח ספרותי של תופעה. זה קצת לא הלך לי ביחד המבט הבוחן והאובייקטיבי הזה מהצד בחלק הראשון לעומת ההזדהות עד כדי דמעות והסיפור מקרוב של החלק האחרון. [ליצירה]
תגובות