[ליצירה]
בשמי ובשם מייק
(מה?! מה מיכל עושה פה?!- כן, היה לנו בדיוק שעה לעשות משהו וזה לא הספיק לסרט, והיה מוקדם מדי ללכת לישון, אז אמרתי: וואי, מיכל- יש אתר מה-זה- מגניב- את חייבת לראות וכך נתגלגלנו לכאן בדרך לא דרך...) טוב, אז בשמי- כבר אמרתי לך מה אני חושבת, רק שהעניין מקבל כל הזמן משמעויות נוספות ושונות בחיים שלי, ופעם אני עומדת מצד זה של המתרס- ובד"כ מצידו האחר, לילה טוב לך (השעה עשר!!! ומחר אנו קמות בשש ללמוד להסטוריה..) אני מעבירה את השרביט למיכל...
[ליצירה]
"זה מורכב"
יש לי חברה שתמיד אוהבת להגיד: "זה מורכב" אבל כנראב שזו גם חלק מהבעיה שלנו, שאנחנו לא לגמרי מסוגלים להחליט ולשים את הנקודות במקום שצריך. אני ממש מסכימה וחושבת שיש מקום רב להעלות את הנושא ולהתדיין עליו- תודה על הארתך.
[ליצירה]
עדי,
אממממ..... זה יישמע קצת מוזר- אבל, אפשר להציע לך פלסטר?
אני די בעד שתצאי מהמים כי זה בטח שורף לך על הפצע, אבל לא שאלת אותי, אז רציתי לפחות להציע לך פלסטר.
שתהיה לך שנה טובה, שנה של יבשה ולא של ים.
[ליצירה]
?
זו ביקורת ממש חריפה, וממש קשה לי איתה. טשטשת לגמרי את הגבול בין "פקןדה בלתי חוקית בעליל" לבין פקודה שחלק מהציבור אומנם לא מסכים איתה, אבל בכל זאת, לא מדובר ב"בבאי יאר- 2"! אתה מציג באור מאוד נלעג הן את המפקד, והן את החיילים- שהם כולם חסרי מצפון למרות כל הציוד ה"דוסי" הכבד שעליהם. אני לא יודעת אם זו ביקורת שאתה מביע, פארודיה וכ"ו, אבל אותי זה הרגיז. אל תחשוב לרגע, שלמישהו מהחיילים או המפקדים, הולך להיות קל ומהנה אפילו- ב-י' באב.
[ליצירה]
די נו! לא התכוונתי לשלוח את הכותרת של הקודם, סתם לחצתי אנטר וזה מה שיצא, אז הקודם זה הכותרת לעכשיו:
יופי, בגלל שלא הבאת לי לקרוא את סיפורך (ואנא בלי תירוצים) ניגשתי למלאכה בעצמי, והריני נפעמת:
ראשית, אני פשוט נהנת הנאה עצומה לקרוא את מה שאת כותבת, זה פשוט כיף. קולח, זורם, מובן אבל מתוחכם, עם מסר שהוא לא רק: "ועכשיו ילדים, תתייחסו יפה לילד הדחוי בכיתה" ותמיד משאיר מקום להרהר עמוקות על המדובר. שנית, נראה לי שיכלת הכתיבה שלך הולכת ומשתדרגת ומשתבחת עם הזמן, לא רק התוכן אלא גם האופן שבו את בוחרת לעצב את העלילה והתמונות בסיפור (למשל איך ששתי תמונות שונות של שני מצבים הולכות ומתמזגות אחת בשניה, וכו וכו) אז תודה רבה לך, שאת מאפשרת לי להנות מכל זה, זו זכות, באמת.
[ליצירה]
לפני כמה שנים שמעתי על משפחה שבה האמא הייתה דתייה והאב חילוני ותמיד תהיתי איך זה במשפחה שבה זה ההפך- ועכשיו זכיתי לקרוא, היה מעניין, ונקודת המבט הילדותית מאוד המחישה את הסיפור.
[ליצירה]
קצת אבל הרבה
שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה-
תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב.
גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס...
[ליצירה]
רעיה-
זה כל-כך....
מהלב
וישר לדף
כמו שאמרת פעם, מה שיפה בכתיבה שלך זה שהיא כל כך טבעית וזורמת, בלי מילציות והתיפייפות, המילים והסגנון דיבור (דיבור!) המיוחד שלך נטו.
......וגם ריגשת אותי, מאוד.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
נהנתי מכל רגע! פשוט מקסים! מאוד שנון עם המטבחון והכל- תהיתי למה בחרת דווקא לנפשות הפועלות תבלינים וכלי עבודה במטבח, אבל נראה לי שזה ממש הוסיף. אני מתלבטת לגבי הסוף- אם הוא מוסיף או גורע מהסיפור ומהתובנות החשובות של גיבוריו לגבי השנאת חינם וכ"ו- אבל מצד שני הוא סוגר יפה את הכל, אז אהי חושבת שזה ממש טוב גם ככה. נהנתי מכל רגע- יש לך חוש הומור, המון דמיון,כשרון כתיבה ומסרים נסתרים שביחד הופכים למשהו שפשוט כיף לקרוא. נ.ב - למה השמות של האנשים לועזיים? הם הרי יהודים שמכינים את הבית לפסח?!
תגובות