נערה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את צירת? מוכשרת! אני מקווה שהיא לא מתארת את עצמך, היא נראת מוטרדת, מיוסרת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מדהים המשיכות צבע ברקע פשוט מושלמות. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור מדהים! כל הכבוד! יש לך כשרון מדהים! תמשיכי לצייר! [ליצירה]
- [ליצירה] --- הי... רואים לה את הברך! (אם לא אני אעיר אז מי) זה לא פר, חוסר ההתחשבות הזאת בדוסים! שלפחות תזהיר... סתם. ופסח שמח. אגב, שמעתי שיש מקומות בהם לומדים ציור שחלק ממבחני הכניסה כוללים ציורים לא צנועים - במוצהר, ואני לא רוצה להאמין. (מה הקשר?) יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] טלינק'ה, זה ממש מיוחד... בדיוק מהסוג שאת אוהבת.. נראה לי שפעם שלחתי לך משו שהיווה השראה.. יכוליות? נורא מעניין לראות את היצירה בזיקה להשראה.. ככה לומדים באומנות.. ויצחק, מן הידועות שלימודי אומנות רציניים כוללים מודלים בעירום.. יש אפילו סדנאות פתוחות לקהל.. [ליצירה]
- [ליצירה] . מיכל- איזה יופי שזכרת! הציור ששלחת בהחלט היווה השראה. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור זה אכן התחום שלי..ציור יפה בהחלט,האמת היא שממש אהבתי את הרקע..אבל איפה החתימה שלך..? ילדה [ליצירה]
- [ליצירה] ממיס. להסתכל ארוכות, להתגעגע למשו לא ידוע, להתמלא בעדינות האצילית שלה ולהרהר.. להרהר.. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תגידי... את פנויה במקרה..? [ליצירה]
- [ליצירה] גֵמְפּירָתְךָ פּיבְּרָה טְרילוֹטֵי פְּריבוּלים בֵּחיצְקִי. גוֹ הָבּישְטָה דֵטְרימְפּוֹלֶי פּימְבְּרָמְתין אישְמָיי. לימְבָּפּ. [ליצירה]
- [ליצירה] . לומר שאהבתי? זה קצת יפחית. [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק אתה הבן אדם הכי מטורף שחי אי פעם! ובכל זאת לא הפסקתי לצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה פשוט מדהים! אבל ממש ממש ממש. כמה כשרון צריך בשביל לצלם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] . נו, באמת.... עד שאתה מכניס יצירה אני לא מסוגלת להבין אותה?!!! קצת התחשבות.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעולה. כל-כך כל-כך אמיתי. נוגע בבפנוכו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מצטערת אם זה היה קצת ציני. לא התכוונתי... [ליצירה]
- [ליצירה] . בתור אחת שמבינה כל-כך את ההרגשה של להיות מאחורי המחיצה ולהתבונן בתשוקה במעגל הרוקדים אני מרשה לעצמי לומר כמה דברים: א. כל ההתעוררות היום של הבנות בלימוד-תורה ורצון לחוות בעצמן את עולם התורה הוא לא משום שפעם הנשים כבלו עצמם למוסכמויות והתכחשו לעובדה שהן גם ר-ו-צ-ו-ת אלא משום שבדור שלנו נשים צריכות את זה. פעם האשה הייתה קרובה בצורה טבעית לכל זה ולא הייתה צריכה ספרים והרצאות כדי שזה יהיה חלק מהעולם שלה. היום, כשאנו כ"כ כבולים במוסכמויות מערביות הקישור הטבעי הזה היטשטש וצריך לשמוע, וללמוד ולשבת במדרשות כדי להשתחרר מכל הכבלים שבנו. ב. אם כן- בהתעוררות שקיימת היום יש המון המון חיוב אבל כמו בכל דבר יש גם פניות שליליות שצריך להתנתק מהם. הרבנית נעמי שפירא ספרה שהיא באמת מתלבטת אם לחנך את הילדות שלה ללכת לביכנ"ס בשבת או לא, ולמה? משום שאם היא תחנך אותן לזה שבת וחגים בשבילן יהיו בית כנסת ותפילות וכשיגיע השלב שברוך ה' יש ילדים ומשפחה והן לא יוכלו להתפלל בשבת וחגים הן ירגישו תסכול שהן לא חוות באמת את יום הדין ולא חוות באמת את יום כיפור ושבת וכו' וזה יביא להרבה מרירות, ודבר שני- הן ירגישו ש-טוב, אז עכשיו יש ילדים ומניעות שגורמות לי לא לעבוד את ה' כמו שאני רוצה אבל בעז"ה יגיע השלב שכל הילדים יגדלו ויתחתנו ואז אוכל לחזור לעבוד את ה'. כמובן שזה נוראי. כל אחד עם העבודת ה' שלו ואשה שמטפלת בילדים עוסקת בדבר קדוש כל כך לא פחות מגבר שעומד בתפילת הנעילה. המסקנה של הרבנית נעמי הייתה שהיא תחנך אותם שכרגע, בשלב הזה של החיים לפני הבעל והילדים עבודת ה' שלהן אכן מתבטאת בתפילות וחוויות רגשיות אחרות אך בשלב הבא הן יהיו במקום אחר. בקיצור- צריך מאוד להזהר מכל התנועה הזו ולכוון אותה למקום שבאמת כרגע אני צריכה לפנות לי שנה ללמוד תורה כדי שאתמלא, כדי שאוכל לבנות בית של תורה וכו' אבל להבין שכל זמן והצרכים וההתקדמות שלו. ג. בקשר למה שנאמר על מניינים של בנות- לפי דעתי זו תופעה לא חיובית. יש כאן המון נסיון להשתוות לגבר וגם אם לא- למה בכלל לעשות את זה? אם מישהי רוצה באמת לעשות דברים בשבילו יתברך היא תעשה מה שהוא ציווה ולא תמציא דברים בשביל לחוש פועלת ולא רק נפעלת. זה פיתוי מאוד גדול כי ברור שהייתי מתה להניח תפילין ולהתכסות בטלית ולעשות את כל הדברים הללו שכ"כ מקנאה בבנים אבל זה לא המקום שלי ואת כל התשוקה הזו אני צריכה להפנות למקום אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] . אה, ועוד משו- גם אם בכל זאת מחליטים לקחת יוזמה ולהתקשר לאנשים- זה לא עוזר כי הם לא מצליחים למלא את החלל שפעור אצלי כרגע ולאחר כמה משפטים לאים נפרדים וסוגרים את הטלפון עם ריקנות עוד יותר גדולה בבטן. ואז שואלים מה כן אני צריכה כרגע. ויודעים את התשובה. ונכנסים לתוך השמיכה ובוכים. סתם, לא תמיד זה נגמר כזה טראגי. לפעמים מציירים או קוראים או יוצאים לטיול לילי-לקראת-בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני הבנתי כמו מילון. זה היה נראה לי שנתנת תחושה שטוב לך עם האפיק הזה אבל בצורה אירונית, גם בגלל שהוא תלוי בגשמים= סממן חיצוני- כמו שאמר מילון, וגם בגלל שלפי השיר כל החיים שלך הם בעצם בשביל הרגע הזה שהאפיק יעלה על גדותיו וזה חבל לפספס חיים שלימים בשביל רגע אחד מסעיר. [ליצירה]
תגובות