בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה זה שנסחף ללבנון? [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להגיב לכולם בבת אחת! אוי, ממש אהבת יאת של מנחם דוד, וגם של שי דוידס. ובאמת מגניב לכם המפגשים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא יפה! אז מה אם אתן בנות ויש לכן נקודת עוצמה מסוימת במשיכתכן, זה ממש זול ומגעיל להשתמשד בזה וחבל אם הקשר בין המינים מתנהל על הציר הזה. מזל שזה לא כך ביהדות. [ליצירה]
- [ליצירה] * הייתי חייב. :) [ליצירה]
- [ליצירה] חייכתי :) כיף של תמונה. מפנה ל"חמשה פרקי חיים", זה בהחלט קינאה של סופרים, אך, גם כתיבה היא קינאה של דייג. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. "( למה את כל כך סקפטית. האמיני. וכשתאמיני, יבוא הכל, גם אישך, גם תפילתך. (אני פעם האמנתי שזאת שיעודה לי, אוצרת את תפילותי {ראי ערך 'אוצרת תפילות'}). [ליצירה]
- [ליצירה] *וואיי!* איך שזה, חי! איך שאת ערה בתפילה, בימים הנוראים האלו, הצלחת להכניס חיים מנקודת מבט אישית. ממש אהבתי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל קשקוש, זה בהחלט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין מאד יש פה אמירה שלובשת צורות חדשות בכל משפט. [הערה קטנה, במשפט הרביעי מהסוף- "לא היינו בודדים לבד", לדעתי, זה מיותר להכפיל את השורש בד"ד, תכתוב, 'לא היינו לבד', או 'לא היינו בודדים', וכבר המשפט הבא מפרש במה לא הייתם בודדים- (את אומרת גם אחרים בודדים), מקסימום תכתוב, לא היינו בודדים בבדידותינו, אך בודדים לבד, נשמע לא טוב.] [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני, כמו שחף, הרגשתי את הנקיות והנינוחות, אשרייך שיש לך אותם, זה ישתלם סופו של דבר, וכן אני מצטרף לאיחול של תמי. [ליצירה]
תגובות