בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים. אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שחזרת על המשפט הזה שוב בסוף, הוא מספיק חזק במקומו. [ליצירה]
- [ליצירה] הווו... אני מרגיש את גרונך הניחר כשאתה ממלמל את מילות השיר. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה השני שאני מוצא משכתב את מילות השיר חמדש, יפה הוא הנסיון עצוב מאד התוכן אני אוסף את שירי ירושלים. (הראשון הוא מאיר אריאל, ראה ערך ירושלים של ברזל) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להגיב לכולם בבת אחת! אוי, ממש אהבת יאת של מנחם דוד, וגם של שי דוידס. ובאמת מגניב לכם המפגשים. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני מצטרף לכל הנ"ל ובאתי על החתום יום זה הלך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הבורות מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין הבית, הלוואי שהסיוט הזה יגמר ונעורר ולא יהיו לא טרקטורים שחורים, ולא דחפורים ירוקים-חומים, והילדים עוד יוסיפו לרדת במדרגות למשחק הרחוב כדרכם של ילדים בכל העולם, (גם עם זה על שפת החוף המערבי-דרומי של ארצינו). שמחתי מאד לקרוא את שירך, הוא מפתיע, הוא חי. תודה ושבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. כיף לראות שיש עוד משהו כמוני שיודע לחוש את האור, את הצבעים את העוטף אותנו. אני ממש מבין את התחושה ואתה ממש קלעת במילותיך לתיאור החוויה. ממש חוייה היה לי לקרוא את שירך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה שאין פה פוטושוט וכאלה שאת מסתירה. אם כן, זו תמונה מדהימה ללא ספק, הכסף הזה של החול, של הים, הכיסופים של רחל. למה קראתם לי חופי הפלא? עדיף לגסוס על חוף כזה מאשר לא לראותו אף פעם. מקסים. לאהודות. [ליצירה]
תגובות