בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היצירה מקסימה. גם אני מסכים ומצתרף לתגובותיהם של "עולמות שבורים" ו"מ." התמונה נחמדה אהבתי בעיקר ההשתקפות של הקירות במים למטה. השיר הרבה יותר נוגע. אגב, הייתי שמח אם תסבירי לי איך שולחים לאתר תמונה ושיר בצידה גם לי יש יצירה כזאת ואיני יודע איך עושים זאת בתודה- הלך. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, ביבוש' סתיו... מאין באה לך המוזה רה הזאת פתאום? קראת ספר על בריגדה, חישגדה או גיורא? משהי מהעיולת הראשונות? לא נורא, זה מקורי ויחודי ואפילו יפיפה אך, לא רגיל ואני מבין את תגובתו החצופה של סופר אבל אני מוצא בזה בכל זאצ המון חן ואפילו הבנתי קצת ואיך אומרים- ישכויח'. (ובעברית- המשך כך). [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד ומפתיע. זה לא פנטזיה? אבל זה יפה בכל זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני ברחתי מהם כשהייתי קטן, אבל גליתי שגם הם התבגרו ונהיו לחברה על הכיפק, חבל עליהם לא? [ליצירה]
- [ליצירה] "ואני כל כולי... מתקשה לקרוא את הים..." שיר יפה ועמוק, כמו הים, אך קשה, כולו נוקשה כזה שכשאני ניגש אליו, אני מרגיש שמילותיך, ואני יודע שלא לזה התכוונת, מתארות את תחושותי "אני ניצב כמו נד מתנדנד ונוקב ונוקש" ומנסה לפענח, עוד כמה קריאות בראש שקט ודאי יולידו הבנה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי בהחלט! אף פעם לפני לא חשבתי על הכתום שבשמש מלמעלה והכחול של הים. הלואי שלא ישלח את היד. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה ומבין אמת. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק היטבת לתפוס את הרגע במילותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני סובר כמו כולם. ממש נושא חן, השיר הזה. נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים. (חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך). [ליצירה]
- [ליצירה] מה הקטע? זה צילום שלך או שאת רק עושה לו את האפקטים? [ליצירה]
תגובות