בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. אני כל ךכ אוהב את המשחק הזה בשורש אחד או שניים להרכיב מזה שיר, זה יוצאלפעמים כל כך טוב, זה מדהים לגלות פתאום משמעויות חדשות כשאתה שם מילים דומות בשורשן אחת ליד השנייה. אני קורה לזה לקחת מילה ולגלגל אותה על הלשון, לטעום אותה כמו טועמי היינות, אגב, ראה אצלי ביצירה "נרצח"-לזכרו של אולג שייחט. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון לחזור לדרך אבות, בכתיבת סליחות, ממש יפה ויצא גם מוצלח, (גם הקטע של הנוטריקון) אשריך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, איזה כיף של אימא, רואים שאיכפת לך מהם. אני מאמין בכוחה של תפילה, איננו יודעים מאין באה התשובה/עניה לתפילה, אך אני יודע שכבר בעצם העלאת המשאלה מביאה את העניין למודעות וה' עוזר ומצליחים גם לקיים. אני מברך אותך, שתצליחי לגדל את ה'מקסימים' שלך, להיות יהודים טובים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא שמתי לב בכלל למקצב או תחרוזת, הייתי מהופנט למילים ולמשמעותן המחשמלת. שיר מקסים. לאהודות! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי. במיוחד את אפקט הנגטיב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יהיה טעות להגיב. את כבר יודעת, את בסוכן, את באהודות, (כמובן גם זאת). אני ערוץ עלייך. [ליצירה]
- [ליצירה] :) שימחתם אותי מאד. האמת עם ערוגה, הכותרת כבדה קצת. אומר וידוי קטן, זה זמן שאני מחפש אינטרנט, כדי לשנות את שם השיר. ולהוסיף שורה. מה לדעתכם יותר מתאים; " בוא אבוא ברינה" או "נושא עלומתו"? -מיקה, ניכנסת חזק לקטע. אני נבוך. -ציידת ודיק לוש, כן, עני בהחלט יכול להתאים כאן, כל עוד לא מצאתי, הריני כעני המקבץ אותות חיבה וחסד ויודע שבינתיים, היא ממתינה לי בפאת השדה, אך, עד שאגיע לשם הדרך ארוכה ובינתיים אפשר רק ללקוט וללקוט וכשבסוף אגיע, היא תמתין לי שם עם הלחם וה(ברית) מלח. -דיקלוש, את קרובה מאד, אני בעצמי לא יודע לנתח את זה ולפרש, (יתכן ושיגרתי אותו מוקדם מדי). -כנרת, חמודה. תודה. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מאמין לך שלא קינאת. גם אני, כמו כוכב, התרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
תגובות