בעזרת ה'
כזאת מוגשת לפניך המנחה
קרבן עני היא
בלולה בשמן עמוק
והפוכה על פניה
דמומה, רדומה
מבטני הכאובה
במלל שפתיים
בהרהור הלב
בחרחור ריאות
בניעת אברים
לא עולה, לא כליל
וכמעט ללא שירה וצליל
דלילה ועקרה
אך,
קבלה כי לך ה' הצדקה
או,
כי לך היא כולה.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממש אהבתי בהחלט! אף פעם לפני לא חשבתי על הכתום שבשמש מלמעלה והכחול של הים. הלואי שלא ישלח את היד. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם! ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הווו... אני מרגיש את גרונך הניחר כשאתה ממלמל את מילות השיר. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] בהתחלה... ב"ה. בהתחלה חשבתי, שזה סתם תיאור נחמד לחתונה עם הקטע הזה שהשמות הן מהשבע ברכות. אבל כשהגעתי לסוף הבנתי והתפעלתי. ממש יפה. תיאור קולע למציאות כואבת. יה"ר שנדע באמת מה זאת אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט גאונה. רעיון יפה ובמיוחד הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, זה יפיפה, מזכיר לי סיבובי סליחות בלילות אלול הקיציים. [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק מאד ממש עמוק ונפלא לדעת בעצם שכל החושך תלוי רק במציאות של אור . נפלא ממש ומאד מנחם אנחנו לא לבד בעצם כל החושך זה רק מצב של ריבוי גדול של אור שקשה להחיל אותו (כפי שהרב קוק משתמש בביטוי הזה "אוצרות חושך" באיגרת שהוא מביא בתחילת אורות התשובה בהוצאת אור עציון שמתחילה במילים "ביסוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית בדבר בטחון התשובה ..." או משהו כזה. תבדוק שם בתחתית העמוד). [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא שושן יפיפה יכול לצמוח מבין החוחים, קוצים זה שלב, קוצים זה מחסום זמני, עד שיבוא זה שאת חליטי לתת לו לעבור את חומת התיל (דומני שכבר הגיע) ואז תוכלו לפרוח יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] (: סה"כ אהבתי :) קראת את מעט טוב? חבל שאת קוראת לתשובה עצבות- זו לא תשובה, זה עצת היצר, שהרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אז איך יכולה להיות העצבות תשובה? (אם כבר שברון לב) אך סך הכל אהבתי. במיוחד את "קראתי בשמי- ולשווא" ולא הבנתי את הקשר בין עצלות לגדלות, (אולי כי ככל שגדלים נהיים יותר עצלים וכבדים וחסרי מוטיבציה?!). [ליצירה]
- [ליצירה] חזק היטבת לתפוס את הרגע במילותייך. [ליצירה]
תגובות