בע"ה.
מאיש לוקחה זאת
לא פלא שאליה תשוקתי
על גחוני ללא הצלע מהלך
את הפצע הוא ליפף
בפתיל יצרי
שמשׁיאני
האוכל?!
ריחות גן עדן מהלכים עלי שלכת
ורוח א-והים סוככת עלינו והומה
כמו אז
בקרוע ים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים. ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך. "בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע? אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה. נהניתי, ושמחתי גם בשבילך. בהצלחה בכל אשר תלך, ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, מזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, הלך. אהבתי. וכן, ללא פלא, הרגשתי גם אני את עצמי בו, בשיר. אכן, האהבה היא זו ומבראשית נודָעָה לנו. יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] "ורוח א-והים סוככת עלינו והומה כמו אז בקרוע ים." יפיפה, ולא אין צורך עוד במלים. אמרת הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב!! איזה כייף! כתיבה טובה. מצליחה להעביר את תחושותיך. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני. המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית. פספוס של יצירה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] . תענוג של כתיבה והבעה. אהבתי את המיזוג אדם-נחש ("על גחוני"),את הרמיזות ("ליפף בפתיל יצרי" הזכיר לי את תמר ויהודה), משחקי המילים ("שמשיאני" - גם נישואין, "האוכל"- יכולת או אכילה) ואת הביטויים היפים כל כך ("מהלכים עלי שלכת", "כמו אז בקרוע ים").יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה להוסיף כבר כולם לפני הגיבו והוצאו לי את המילים מהפה. אהבתי. מאד מאד. גם אני ממליץ [ליצירה]
- [ליצירה] ענבלי... זה מלא חן וכאב כאחת. חרזת את שיר האהבה ופיתוליו באהבה שלנו, (שלא הצליחה לעמוד בפני הגירוש, אך עוד תנצח בע"ה), ובפיתולי התקופה הזאת. ניתווספה לאהודות שלי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] "הו מכסים! קראה בלה בהתרגשות". סתם, יצא לי בטעות, התכוונתי, הו מקסים. ואני לא רוצה לקרוא תגובות אחרות לפני שאני מגיב כי זה פשוט יערער לי את החוויה. לא ידעתי שאת לומדת ציור, אצל מורה. זה פשוט סיפור יפה ואמיתי. כל הכבוד לגברת שהייתה מוכנה לשמש לך מודל, אולי תוכלי להעלות לנו את הרישום לחזותי? [ליצירה]
- [ליצירה] נני! הקהל זועק להסבר!!!!! את לא שומעת את זה? או שעדיין לא ראית את התגובות. אני עם רדף, ברור שהגברת למדה קידושין אך, באמת לא ברור אם ללעוג באה או רק להדגיש את האירוניה שבדברים ובאמת לא יזיק הסבר וביאור של חיבור מוזר ומורכב זה של לימודים והשילוב הזה שהיוצרת עשתה. [ליצירה]
- [ליצירה] באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה). [ליצירה]
- [ליצירה] א ו . . . העברת בי צמרמורת, קודם כל קשה לי נורא לראות כותרת כזאת, למרות שזה מתבקש ואת לא הראשונה שעשתה את האנלוגיה. כתבת בחן ורגש רב, ממש מרטיט את נימי לבי, כמה שזה כואב. איך, א י ך א פ ש ר ? ? ? ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] קסום [ליצירה]
- [ליצירה] גמני אוהב. וכואב *_*. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמשאיר המון מקום למחשבה ומעורר את הדמיון. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב. [ליצירה]
תגובות