[ליצירה]
שיר מעניין מאד
יש פה אמירה שלובשת צורות חדשות בכל משפט.
[הערה קטנה, במשפט הרביעי מהסוף- "לא היינו בודדים לבד", לדעתי, זה מיותר להכפיל את השורש בד"ד, תכתוב, 'לא היינו לבד', או 'לא היינו בודדים', וכבר המשפט הבא מפרש במה לא הייתם בודדים- (את אומרת גם אחרים בודדים), מקסימום תכתוב, לא היינו בודדים בבדידותינו, אך בודדים לבד, נשמע לא טוב.]
[ליצירה]
גם אני חושב שזה עדין
מאד יפה ועדין.
נוגע, פוגע וזועק זעקה חרישית.
אני לא יודע אם התכוונת לזה אבל עצם העובדה שהשיר מתחיל בהר ההר כמו אוספת את כל שלדי הילדים אל חיק אהרון הכהן- אבינו המבכה את מות כל דור המדבר. ויתכן שגם כאן הוא מבכה את מות כל דור מתי "מדבר-העמים".
[ליצירה]
המ...
הלואי, שהיינו מרגישים כך תמיד.
זה, עניין של הרגל, זה ודאי נראה כך מהצד אצל מי שיש לו/ה עיניים טהורות.
(כנסי ל'תפילת יחיד' שלי, תגלי צורה אחרת של הסתכלות על שחרית, ממקום אישי מאד).
[ליצירה]
אין ספק. חשוב להקשיב. זו יכולה להיות תרופה להרבה מחלות, זו יכולה להיות תשובה להמון שאלות.
בני אדם יכלו להציל את נפשם, לו רק היו משתפים את משהו במה שעובר עליהם. אני מאד מאמין בזה.
יפה כתבת.
ובורכה הבאה לאתר. תצליחי.
[ליצירה]
מה לא ברור?
החוזק הוא שהגברת ליאורה, שתח', לא ריססה את הנמלים שאכלו את הפרפר שלה, כי היא מכבדת את עולם הטבע ותפקודו הסדיר, גם אם הוא בחר לתפקד במסדרון ביתה. צל"ש על זה!
אגב, זה שיר יפה מאד; יפה המבט, הצומת לב אל הפרפר הזה. (בקשר לצבע ולאורך חייו, את בטוחה שזה היה פרפר ולא עש? שכן עשים הם בדר"כ חומים. את יכולה להבחין בינהם גם על פי המחושים, של הפרפר- חלקים וזעירים, ואילו לעש- מברשות עבות.)
אגב אני מזמין אותך לקרוא את יצירתי גם היא בשם 'פרפר', מבט שונה על חרק מופלא זה, ומה שהוא מסמל עבורינו, אני מקווה שתהני.
(תגיבי, טוב?)
ושבת שלום
[ליצירה]
בהתחלה...
ב"ה.
בהתחלה חשבתי, שזה סתם תיאור נחמד לחתונה עם הקטע הזה שהשמות הן מהשבע ברכות. אבל
כשהגעתי לסוף הבנתי והתפעלתי.
ממש יפה.
תיאור קולע למציאות כואבת.
יה"ר שנדע באמת מה זאת אהבה.
[ליצירה]
יפיפה.
לא כל כך הבנתי איך אתה נכנס לתמונה, כלומר, הזהות שלך עם הזאב לא כל כך מובנת לי, איך אתה יכול להקשר בו בצורה כל כך מוחלטת, אך המילים שלך חדות וחזקות והתחושה מועברת.
תגובות