בע"ה.
בין אלול לתשרי
נרות חצב דולקים ומזהירים
ספטמבר המר!
והעצים מסירים מעליהם
אבק דרכים
נושר שיער הסביונים
המוסרים צבעם לשמש
גם אנחנו, מריקים חדרי לבנו
אל המים הקרירים
ועומדים (בתפילה)
והוא מעביר בשבט
כמו ראשנים
מי יחיה
ומי
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים. מצא חן לי. שיר עם אוירת הימים האלו. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, עדיין יש אבק בדרכים ועלינו, הלא אנו בדרך. הסוף מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מאוד. רק עדכון כללי, נרות החצב פורחים בדר"כ מאוחר יותר. לקראת סוף החגים. פשוט השנה היה אדר שני ולכן החצבים פורחים להם כבר עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] ומי? [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ורגיש. למה מתנגנת לי שורה נוספת אחרונה: חודש הרחמים. ? [ליצירה]
- [ליצירה] יש סדרת ספרים כזאת,שממחישה כל מני נושאים בעזרת תמונות של חיות, זה ממש מצחיק, חיבר את זה אחד בשם- 'בראדלי טרבור גריב'. יש את זה על "ישנם ימים כאלה", "אין כמו אמא", זוגיות נראה לי ועוד, כל מני. מומלץ, אבל, כמו כל הדברים השטוטיים האלה- יקר יחסית לעובי/ תוכן שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים ,ולומדים את זה ממרה, שהתרופה לדבר הוא הדבר עצמו. זה נמצא בחיסונים שעושים היום, זה נלמד ממרה שהמים היו מרים והמתיקו אותם בעץ המר בעמו, וזה מופיע גם בשיר שלך, ואין ספק שאהבה אכן מרפאת אהבה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה גורם לי עונג נוגה. אכזרי משהו מצדך. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מדהים. את מצליחה להעביר לקורא במילותיך חוויה עמוקה של תחושות כמו אהבה וקשר בצורה מורכבת וחיה מאד (אני מסתבך במלים שלי , קשה לי לתאר את ההנאה ולהגדיר אותה אך, זה באמת משהו מיוחד, שתפי אותנו יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק היטבת לתפוס את הרגע במילותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, יפיפה. הערב נושק לעיר, נשיקה של זהב. עכשיו אני יודע מאיפה בא לה התכשיט. [ליצירה]
- [ליצירה] "ואני כל כולי... מתקשה לקרוא את הים..." שיר יפה ועמוק, כמו הים, אך קשה, כולו נוקשה כזה שכשאני ניגש אליו, אני מרגיש שמילותיך, ואני יודע שלא לזה התכוונת, מתארות את תחושותי "אני ניצב כמו נד מתנדנד ונוקב ונוקש" ומנסה לפענח, עוד כמה קריאות בראש שקט ודאי יולידו הבנה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, מרגישים פה מאבק איתן, אני מקווה שזה לא משהו ביחסים האשיים שלך אם משהי, ממרס בדמי כדי שלא אקרוס, כמו להשאיר את מערכת היחסים טריה עד לרגע שבו תפתח הדלת ותוכלו לחזור אחד אל השני, נפלא ממש. (אגב עכשיו אני גם לא מצליח לשלוח לך אישית, נו כפרה נקווה שנתראה). [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה על התגובה, ועל המחמאות. אני בעצמי לא יודע למה כך, גמרתי את הסיפור, יתכן שלא היה לי נעים כך סתם לגרום לרצח, אגב גם "התובנות הגדולות של הנפשות הפועלותהיו משהו ממש לא מתוכנן. בקשר, לשמות, זה פשוט נראה לי יותר מתאים למשפחה אמריקאית מאשר ישראלית (אמנם חברי המטבח נשמעים מאד ישראליים), יתכן וזה יוצר השלמה בין השניים. (אולי כמו ההתנהגות שלנו בארץ ביחס לאו"ם). [ליצירה]
תגובות