בע"ה.
האש שבלבי בוערת
מכלה בחדריו אך,
אם תבוא הרוח
רק תגבר
ואם יבואו מים
ירתחו
אולי תבואי את ותשפכי עלי
קיתון של התנכרות
הו אז אדע
כי אהבת.
שיר זה מחפש כותרת מתאימה, אנא עיזרו לו למצוא!
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר... כתוב יפה ובנוי מושלם. אולי "ערלת ליבי" או אולי "(ה)פשרה" אולי "של נעליך" או אולי "לגמוע מי נסך". בהצלחה, ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל זהו שיר יפה בהתחלה כשקראתי על האש בלבך חשבתי על הסנה שאינו אוכל. אחר כך קראתי שוב וממש נהנתי איך שהשתמשת במים שבאים לאש, הם רוטחים, כמה גאוני. אבל למה דוקא ההתנכרות מראה אהבה? ההתנכרות, מה היא עושה? היא מכבה? בנוסף הייתי משייפת פה את וו החיבור ב- ואם, משנה את ה- הו ל- או, ואז זה יהיה מושלם. חלמונית [ליצירה]
- [ליצירה] הו. (מה עם "ללבות את הליבה"? או משהו בכיוון) [ליצירה]
- [ליצירה] מים במים נגָעו? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים והמציעים. אך, עדיין לא מצאתי בהצעותיכם מצע טוב לשירי. הקשר להתנכרות: המילה 'התנכרות' והמילה 'היכּרות' באות מאותו השורש- נ.כ.ר, אדם המתנכר למשהו חייב להכיר אותו לפני זה, כדי שיהיה לו ממה להתנכר, זו כביכול פעולה של זרות, אך, זו פעולה מעושה של זרות, כשאני מתנכר אני עושה את עצמי לא מכיר, אך באמת אני מכיר מאד מקרוב. אדם המתנכר אלי מגלה אלי יחס, הוא לא אדיש, אני פגע בו, אני מזיז אותו מהמקום שלו, הוא חייב להיות אקטיבי לגבי, ויתכן שאם זה ימשך מספיק זמן- ההתנכרות, יתכן ובסוף הוא יבחין בעצם, עד כמה הוא אוהב ולכן לא יכול להיות אדיש. הלב בוער, לא מים לא יכבוהו ולא רוח, הרוח רק תלבה לזמן מה והמים ירתחו, במצב שכזה, רק ניגוד כזה, שבא בפרצוף ומנחית את האגו שלי, הוא מכוון אל מה שאני באמת צריך, לכן, אני אומר שהיא שתגלה לי התנכרות, בעצם מגלה לי בזה אהבה גדולה, או לפחות אהבה מסותרת, ('כי אהבת' לא שהיא אוהבת עכשיו, יתכן גם שתאהב). ושוב תודה, בינתיים השיר נשאר גם לי כחידה, על כן עוד מתאימה לו הכוכבית*. [ליצירה]
- [ליצירה] ולא מצאתי טוב לשיר, אלא הכוכבית. אשריך הלך, שכה טובה היא רוחך :) [ליצירה]
- [ליצירה] מים רבים לא יוכלו לכבות, רק ללבות. "מים רבים" - זו הצעתי לכותרת. בהזדמנות, ספר קצת על ההתנכרות, קצרה דעתי מהבין את ההקשר [ליצירה]
- [ליצירה] אתה משהו... יודע להעביר בדרכים כה יפות עדינות ונוגעות את אשר על ליבך. אהבתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הסתר פנים? [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. לא כל כך הבנתי איך אתה נכנס לתמונה, כלומר, הזהות שלך עם הזאב לא כל כך מובנת לי, איך אתה יכול להקשר בו בצורה כל כך מוחלטת, אך המילים שלך חדות וחזקות והתחושה מועברת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה זה שנסחף ללבנון? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי למה את מתיחסת כך למילים? אני חושב שאת צריכה לבקש מהם סליחה. להקיא מילים? מילים נולדות, מילים זורמות או נוטפות, אך לא נפלטות בכאב כמו קיא, ואם זה כך אצלך, אני נורא מצטער בשבילך. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן! =( [ליצירה]
- [ליצירה] * כן, ללא ספק. מקסים. ללא מילין. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים את העייפות שלפני התפילה, מנסה להתעורר עם כוס שתיה חמה, אך, זה נבלע שם, בין המילים הנבלעות בעצמן. יפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה- רמז, יוּ נואוּ, sanshain , תני חיוך הכל לטובה! ס-ת-ם, עכשיו ברצינות, זה קצת נשמע לי לא אמין הסיפור הזה, נערונת עם פרחים וחצאית ורודה מתנפנפת, לא מסתדר לי עם אחת שמטיילת בגולן, בכל אופן, זה מוכר המצב, שבא לך להיות עם עצמך ואין מצב-רוח, ומשהו הפוך ממך בא לחלוק עמך את מזלו. זה אכו מעצבן אבל אני ממליץ על אריכות אפיים, נשמע שאת נדלקת מהר, ( או שזה סתם מוקצן בסיפור). בכל אופן בהצלחה באומנות (גם זה קטע מוכר עם ההורים). [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אכן, מקסים. תודה לאביב וסתיו שהביאני עד הלום. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רק נדמה לצערינו זה לא רק נדמה, באמת אין כח בעולם ואי אפשר להפוך את הנפש המתכלה, אך יש כח אחד שנקרא תשובה, מכירה? היא נבראה לפני העולם, היא לא בעולם, היא מעליו ואפשר בקלות להגיע אל הכח הזה, אומרים עליו שאין קל יותר ממנו אך גם אין יותר קשה ממנו, קחי אורות התשובה, אולי תמצאי שם תשובה, אולי תצליחי להפוך את הנפש המתכלה למשהו נצחי, הנפש אולי מתכלה אך הנשמה שבתוכה נצחית, נסי להתחבר אליה. בהצלחה! [ליצירה]
תגובות