[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
וואי, זה מדהים
לא חבל למחוק דבר שכזה?
זה ממש עושה תחושה של תלת מימד הצבע של הנוצות לעומת האפור של השדרה עצמה ושוב הצבע בקו עצמו, והמחק והפירורים שלו ממש נראים אמיתיים.
מעולה!
[ליצירה]
הו
בעזרת ה'.
איזה איחול את מבקשת, בקרוב? בעיטה? אכישנה?
גם לך, יום אחד זה יקרה, ואז כבר לא תזכרי שהיית במצב שונה, אני כל כך מזדהה עם התחושה הזאת שחבר מתחתן ואז זה כבר לא אותו דיבור, ומדברים בעיקר על החיים שלו. (אם בכלל אפשר לתפוס אותו לשיחה).
אהבתי את המשחקים עם הסיר,
ועם כל הכבוד, את מרגישה נסיכה שמגיע לך צפרדע?
[ליצירה]
את מאמינה לאמא שלך?
למה את כזאת ספקנית? אדם נושא חן בעינייך, את חייבת לדחוף לעצמך מחשבות שוללות שאין להם רגליים?
ודוקא השיר יפה מאד.
[ליצירה]
[ליצירה]
פשוט כשרון
גוגק'י, יש לך פשוט כישרון לצילום, אמרו לך את זה פעם?
אהבתי את כל הצילומים שראיתי בנתיים, את זה ואת "שלושה שותפים באדם" ואת "יש אבנים אם לב של אבן"
ממש כשרון, כבר אמרתי?
[ליצירה]
הבעיה בעין של רחל היא אולי במיקום, לא בפורפורציה, היא קצת נמוכה מדי היא צריכה להיות בגובה האף והיא יורדת קצת מתחת לאף.
אך, גמני מצטרף לקודמי, ציור יפיפה, הם ממש דומים אחד לשני, רואים שהם קשורים, יש בהבעה שלהם ערגה אחד לשניה, אם כי יעקב לא מסתכל לה בעיניים! אולי הוא מסתכל מעבר ורואה שהיא עתידה שלא להקבר עימו ועל כן הוא בוכה.