[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
מדהים
אני לא יודע אם עלה על ליבך אך, אני רואה בתמונתך המדהימה רעיון נפלא.
בראש התמונה רואים הריסות של בית ואילן בקרקעיתה מאחורי הפרגוד (היוטה הלבנה), זה נראה כמו עמודים שהם עמודי בסיס לבניין חדש... והכל בתמונה אחת.
זה משחק ויזואלי יפה של תקומה מחורבן.
(תחשבי על זה, אולי הרעיון הזה יוליד בך כותרת לתמונה.
[ליצירה]
אני נפעם, איך לא ראיתי את זה עד כה?
קרבת יותר מדי מהר ויותר מדי קרוב, היית צריך לתת מרווח לצדדים להפנים אחד את השני ולאהבה לצמוח אך מה אני דן ומה אני מבין.
הבעה מושלמת!
[ליצירה]
נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים.
אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר.
[ליצירה]
:)*
יותר מאשר חמוד, נוגה,
(אסור, ליפול לעצבות, אפילו לא לנוגות
ויותר מאשר אני אומר לך, אני אומר זאת לעצמי.
:)
לכל הרוקים בנינו נראה לי עוברות בראש המחשבות האלו, (---אני פה לבד, איפה היא/הוא?---),
זה יעבור בקרוב, אני מברך אותך ואותי ואת כל רווקי ישראל,("בזכות שעלו לכבוד השבת לכבוד התורה ולכבוד הרגל").
נ.ב.
זה עוצמות הים או הי-ם?;)