אפוף קדושה
מעיין בכל המילים הקטנות
מחשב חשבונו של עולם
שהוא כלל לא מכיר
מדקדק עד היכן שיד- מוחו מגעת
שעות, ספון בצילה דמהימנותא
ובצאתו מסונוור
מצטנף במעִלו
מפני הרוח המשתובבת שבחוץ
צועד בצעד גס
טומן ראשו בכותל
ומן שמייא פולטת בת- קול צווחה
מי ביקש זאת ממך- רמוס חצרי?!
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא הבנתי למי הכוונה... אבל אני מקווה שהוא חזר בתשובה... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאשיוק' אישי היקרה, כוונתי בשיר לסוג מסוים של "חרדים" או "מתחרדים" (על משקל מתפחדים), שרואה בעולם איום למדריגתו הרוחנית- היינו לצדקתו. אינני אוהב הכללות לכן זה לא מפורש בשיר, מה גם שאני בטוח שבין ה"חרדים" יש כאלה שיודעים יותר טוב ממני לאחד בין הקודש ובין החול ולחיות את שניהם בשלמות. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, שיהיה לך בהצלחה בלימודים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה שסתם התחשק לך לתרגם וזו לא תחןשה אישית שלך, כי אם כן, זה עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. לא כל כך הבנתי איך אתה נכנס לתמונה, כלומר, הזהות שלך עם הזאב לא כל כך מובנת לי, איך אתה יכול להקשר בו בצורה כל כך מוחלטת, אך המילים שלך חדות וחזקות והתחושה מועברת. [ליצירה]
- [ליצירה] זו החצר הקדמית- קדמית. ממש יפה, אהבתי מאד. (זה במקרה ברמת גן? סתם, מזכיר לי) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי למה את כה קודרת? אין יאוש בעולם כלל!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מחלי אותי לכתוב את זה , אך אני חולה על הכתיבה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אני לא יודע אם עלה על ליבך אך, אני רואה בתמונתך המדהימה רעיון נפלא. בראש התמונה רואים הריסות של בית ואילן בקרקעיתה מאחורי הפרגוד (היוטה הלבנה), זה נראה כמו עמודים שהם עמודי בסיס לבניין חדש... והכל בתמונה אחת. זה משחק ויזואלי יפה של תקומה מחורבן. (תחשבי על זה, אולי הרעיון הזה יוליד בך כותרת לתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מקסימה. לא הבנתי את הקשר לכותרת ,אך מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. "( למה את כל כך סקפטית. האמיני. וכשתאמיני, יבוא הכל, גם אישך, גם תפילתך. (אני פעם האמנתי שזאת שיעודה לי, אוצרת את תפילותי {ראי ערך 'אוצרת תפילות'}). [ליצירה]
תגובות