[ליצירה]
"צריך כל אדם לבקש ולחפש הרבה הרבה מאוד מאוד
אחר אבדותיו (שהן כל נקודותיו הטובות וחלקי קדושתו המיוחדים לו)
ובודאי בתוך אותו הזמן (של החיפוש) עובר עליו מה שעובר,
בפרט אבדותיו שעל פי רוב הם במקום מדבר ושממה, במקום תוהו ובוהו,
שמחמת זה האדם תועה כשה אובד ...
על כן מי שרוצה לחוס על נפשו,
כמה וכמה התחזקות הוא צריך לבלי ליאש עצמו מן הבקשה והחיפוש לעולם, יהיה איך שיהיה...
ואף על פי שאינו מוצא כלל,
צריך להאמין שבודאי מוצא הרבה על ידי הבקשה והחיפוש לבד,
כי היגיעה אינה נאבדת כלל,
כי אין רצון טוב שנאבד."
מתוך: עלים לתרופה (-מכתבי ר' נתן מברסלב לבנו) מכתב ס"ד.
שנזכה לחפש באמת ומתוך כך שה' ימציא לנו את אבדותינו...
[ליצירה]
וואוו.
מדהים-מדהים-מדהים.
ואפילו מפתיע,אני לא זוכרת אותך כותב בסגנון הזה, יש משהו חדש ורענן בצורת הכתיבה של הסיפור.
זה יפה שהצלחת לכתוב כ"כ טוב על עולם שהוא כביכול רחוק מעולמך. (כלומר-מתוך עיניו של ילד, ומתוך עיניה של בחורה רוקה..)
הכתיבה משכנעת, ונוגעת, ובאופן כללי- אהבתי.
קבל זאת כמחמאה- פתחתי ניק חדש (כי שכחתי את הסיסמה שלי..) רק כדי להגיב לך על היצירה..
ושוב, אהבתי...
המשך יצירה פורה!!
בתש.
[ליצירה]
ישי...
המושג "פתיחות" הינו לדעת להקשיב ולנסות להבין (גם אם לא תמיד מצליחים, אבל לפחות משתדלים), ולא דרישה מהאדם ה"פתוח" לשנות מעצמו ולהיכנס כ"פרוץ"...
אני תופס את הפתיחות דווקא כדבר מאוד חיובי, כדבר שמחזק ומבסס את התפישה והאופי ובאופן כללי את האדם, ומדי פעם, כשצריך ונכון הוא פותח לו דלת לשינוי.
פתיחות היא לא דבר קל, להיפך היא דבר קשה מאוד, ודורש עבודה מרובה. צריך במודע לנסות ולהקשיב באמיתיות, לדבר בנחת וברוגע, ולנסות להבין את הצד האחר, לאחר מכן כשסיים האחר את דבריו צריך לשקול אותם ורק אז לבחור אם לקבל או לא.
תחשוב על זה, תן לזה להיכנס אליך. אתה תופתע לאיזה דברים נפלאים זה גורם...
חג כשר ושמח!!!
[ליצירה]
לאיש התווים המיוחדים,
אכן, מסכים עם כל מילה. לא לפתיחות זו הייתה כוונתי. דיברנו על כך פעם - ושוב אחזור על דבריי. הכוונה לפתיחות שאחרי השקילה בפלס. לפעמים, ברוח מסויימת שאולי אינך מאמין בה, כל עצמיותי מכירה בסירחון שבדרך מסויימת, לאחר שהתוודעתי אליה ואל השקפותיה. יודע אני שהיא מתגמדת לשפלות נוראית, ואני דוחה אותה על הסף לאחר ההיכרות הקצרה. אנשים רואים זאת לפעמים כ"חוסר רצון להתנסות" או כ"דרך מחשבה חסרת עומק ומרחב" כשבעצם השיקולים היו עמוקים ביותר לאינסוף.
תודה לך.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה....
ודווקא ה"סגירות" הזו מאפשרת את החופש... או יותר נכון מעידה עליו. גם התוכן וגם הצורה מזכירים קצת את ריה"ל, לדעתי....
[ליצירה]
מתגעגעין היו בעשב השדה...
קסם על ים השיבולים -
עוד לא תמו כל פלאיך, ישי.
באביב שׂדך נשמע הצחוק
דרך נתיבי פריחה
בגדיש שירך
היו לוטפים
צהובים צהובים
בשלים בשלים
כורעים מעומס,
ומתוך ברכת גשמים
מתקדשת כחולת הרואי.
וככה הזמר לו שט... אלו פשוט ביטויים שאהבתי בך, ישי,
ועודני.
ים של תכלת
כּנרת
[ליצירה]
ולזכותי התגובה הראשונה...
הממ.. מעניין איפה שמעתי את השיר הזה כבר??
התמימות והחוזק מעורטלים - מתחבקים בשיר יחד דרך ילדה קטנה. מתחבר לי לעוד הרבה מקומות מהמסע.. בעיקר ליערות..
מזכיר לי דמעה
שזלגה,
שהתווספה לים,
לזכרם של הנרצחים.
תודה תודה לך ישי!! זה יפה ונוגע ונוגה.
אחי, שתהיה לך שבת שלום!! :)
שלך.
[ליצירה]
איזון מדהים בכל בית. המילים שקולות כנגד המבנה. עם הדעה שלך יש לי המון במשותף, והמון לא.
אהבתי את "צבעים עזים אינם יאים למילים עדינות". לכך, למש/ל, אני מצטרף לביקורת. העדנה היא היא העוצמה. וכאן בדיוק נקודת המחלוקת שלי אתך.
מקווה שתפסת.
אהבתי.
תודה!
[ליצירה]
שיר מקסים, והסבר מקסים.
עם כל הכאב באה המתיקות. הדין והאהבה.
הזכיר לי את סיפור שמשון ודלילה, רק ששם האהבה הרבה פחות חזקה, אני משער, והדם לא ממש מתוק.
גם יוסף נזכר. ודם.
אפל, בהחלט, אך אפשר לראות את הרגש הפורץ דרכו דרך החושך.
תיאורים עוצמתיים ויפים.
תודה!
[ליצירה]
יפה מאוד!!!
אכן, זה באמת מקבל נפח משמעותי כשזה נשמע בקריאה ראשונה מפי היוצר...
* החריזה של "שורה-כן-שורה-לא" היא מאוד טובה לדעתי, מכיוון שהיא לא צפופה מדי, ולא מאלצת אותך להחדיר חרוזים, אך בכל מקרה יש לה פגם קטן. היא מדגישה את השורה השנייה והאחרונה, אך השאר נשאר מעט עמום. החרוזים אצלך גם לא בדיוק תואמים, אך זהו נתון לוויכוח.
* רעיון מעולה!!! לרקוד בגשם... ביטוי פשוט ויפה (טוב נו, פה אני אובייקטיבי מדי...)
* החזרה על הבית הראשון בסוף עם שינוי קל תמיד טוב. תכסיס שכיף להשתמש בו, גם עם פזמונים... הסוף חזק בהחלט.
* הרבה מידע זורם ממקורות שונים אל הכתיבה שלך, דבר שפחות קיים אצלי, לצערי. אני מסתמך יותר על הדימיון, ואתה משלב בין הדימיון לידע. עבודה טובה!
שיר בניחוח החג, יצא נהדר!
תודה!