והנני מוקף בזאבים,

חלקם נוהמים, חלקם כואבים,

פרוותם הרכה הפכה לקוצים,

אל הירח הם נובחים ומייללים,

בוכים, על אשר נאלצו ללחום

באוהבים.

והנה אלו אחיי, רכובים על סוסים,

סובבים סביבי נבוכים ומבולבלים,

בידם כלי נשק הנועדו לפושעים,

ובידי רק נוצות וחיצים,

של חיבה, של נעורים, חיצי

האוהבים.

ושוב אלו הזאבים האומללים,

עלי הם קופצים ואותי פוצעים,

נושכים, שורטים, בוכים,

דמעות של אהבת רעים,

דמעות שנוצרו בשל אילוץ תקיפת

האוהבים.

וחוזרים הם להיות אנושיים,

אחים, זאבים, יצורים עצובים,

ואני זועק, כשבליבי הם פוגעים,

זועק על הירח שאת קירבתנו הכתים,

שוכב תשוש ומושפל במאורת

.האוהבים