ברק שוטה

הנחה אותי

אל ימי ילדותי,

דרך סיפורים ומשחקים

ושלל צבעים נפלאים.

 


רעם שיכור

הדריך אותי

אל ימי נעוריי,

דרך צחוק ודאגות

ואלפי מחשבות וצעקות.

 

רוח תועה

הובילה אותי

אל ימי בגרותי,

דרך אנשים וילדים

ומריבות חודשיות על כספים.

 


גשם חולה

הוליך אותי

אל ימי זקנותי,

דרך גופים נרקבים

ולילות שבגעגועים נשטפים.

 

סערה זועמת

השליכה אותי

אל יום מותי,

דרך ברקים של ילדות

ורעמים של נערות

ורוחות של בגרות

וגשם של זקנות

ושבילים רטובים מקושטים

בטביעות פניהן של נשמות

שעקבו אחר תעתועי הזמן

והפכו

לברקים מאירים.