שמשון שלי,

איך שנפלת כגיבור.

ספר על דבקוּת החצץ

כשנדחק להיערם תחת ניצני ראשך.

 

בטח חצב לך

הספד. הספיד

על כתמי יין בבגדי צמר

וזגים

וגז

וטמאי מתים.

 

ואיפה

שרפת שיער?

שמא קברת בגוית האריה?

 

היה לו ריח דבש

שמשך אותי

לצוּף

בדינים הממותקים שְיָנַקְתָ.

 

שם,

בחיסרון גבורתך

שבין עמודי דגוֹן

אחזה דלילת הכוחות בציצית ראשי.

 

לא הצלחתי להכניע

את הפלשתי שְבִּי.

 

-----------------------------------------------------------

י"ג באלול התשס"ו, סדנת כתיבה