כשתראו

את אבני השקט הלבנות,

ותחצו לראשונה את השבילים המרוצפים

בכפור,

תדעו שהגעתם

לפסגת העולם.

כשתשבו

ליד פסלי הבדולח ודמויות הקריסטל,

ותביטו בברק הנטיפים הנתונים בשמי

הקרח,

תבינו שנכנסתם

לעיר התלויה.

כשתשתו

ממי המזרקה הנצחית,

ותקשיבו לנגינת היורה ולשירת הרוח

הצפונית,

תגלו שדרכתם

בשדות הקפואים.

כשתגעו

בעליהם של עצי הצפצפה,

ותקשיבו ללחישותיהם המנומנמות של

הענפים,

תסכימו שהתהלכתם

בחורשת התקופה.

כשתיסעו

על משטחי האינסוף הרטובים,

ותרגישו את חיבוקה הקר והאוהב של

המלכה,

תודו שפגעתם,

בארמון השלגים.

כשתצאו

דרך שערי ההתחדשות,

ותתחילו לשוב במורד ההר לארצכם

היבשה,

תשמרו בלבבכם

את ממלכת החורף

של אמא אדמה.