התכנסות
ישי שור
לקט יצירות
- דור חדש
- מְעִם מזבחי
- ספירים
- "ואף על פי כן, נוע תנוע!" (Eppur Si Muove)
- "עד שיפוח היום ונסו הצללים..."
קשור אלי
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אחת התמונות היותר חזקות שראיתי בנושא. או יותר נכון - גאוני. [ליצירה]
- [ליצירה] אך [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דגלים יש בתמונה? כמדומני שהנני רואה שני מגיני דוד? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. חזק ביותר. לקנטאור - אתה רואה שני מגני דוד בגלל שהדגל מגולגל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד... * החריזה מתחילה להוות קצת בעיה בשיר הזה. היא מסתדרת חלקית עם הכתיבה. מצד אחד היא תואמת ונותנת זרימה, ומצד שני, בעיקר בבית הראשון והשני, יש קצת תזוזות לצדדים לא רצויים. נסי יותר לשלוט בחריזה ע"י שימוש מרוחק (ולא שורה-חרוז ראשון-שורה-חרוז שני), או ע"י השמטת החריזה בכלל. בהצלחה. * הרגש שאת מתארת... את פשוט מוציאה הכל. התפלאתי מביטוי הפנים בצורה כ"כ טובה. כתיבה מעולה. * דעותיי על הסיום מתחלקות. בבית האחרון הרגשתי שכבר פנית בפנייה חדה מדי. אני חושב שזאת השפעת החריזה. בכל מקרה, הבית האחרון הוא המעטפת לסיום עצמו. ה"מה? מה? מה?" שלך נותן תחושה של הד, משכיות, כמו ביצירתך הקודמת. מצד שני, הוא גם לא ברור כ"כ בשאלתו. מה מה? מז"א את לא יודעת מה? אני מבין שזה נובע מהבלבול והתסכול מהרגשות, אך בכל זאת, בכדי להפוך את הסוף למשהו חזק דיו יש צורך לתת תחושת השלמה. מאידך, אם תרצי, אפשר פשוט לחזור על מוטיב שמופיע בשיר הרבה פעמים, כמו ביצירתך "תרקדי- תרקדי-". כל הכתוב לעיל הן דעותיי האישיות. אין להעתיק, לשכפל, לבלוע או להפיץ ברבים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. מרגישים את השתיקה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד! המשיכי לכתוב! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם חיים. חביב ביותר! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מלים כדורבנות. מהו החופש אליו אנו מייחלים? האם הוא חופש אמיתי, או רק חופש חיצוני? צריכים אנו לשחרר את הנשמה, וזה אפשרי רק באמצעים פנימיים. כתיבה מעולה וקצבית. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה לארץ המולדת משובח ונעלה. עשירות השפה משגעת אותי... דימויים מיוחדים, שאינם רק מבוצעים היטב אלא גם מפתיעים. החריזה, במפתיע, כמעט ולא פוגמת בזרימת הקריאה. סיום מעולה. יצירה נפלאה. רק הפריעה לי קצת הקטיעה שהפנתה את היצירה בסיבוב חד - "ועל אדמתך / על אדמתי". מכאן השיר כאילו מתחיל מחדש, וזה קצת חורק. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה. בתחילה קצת מסובך להבין בגלל שפתך המקסימה, אך הסיום עושה את שלו ומסביר הכל. השיר אכן עדין. הוא מספר על "פסק זמן" של העולם לאחר העצב מול התחיה והיופי המופיעים. אהבה. "יופייך שחורש". נהדר. ביטויים נפלאים, תיאורים מצויינים, כתיבה ושפה טובות מאד. אהבתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] צ'ופר ללילה. מעניין ומעלה חיוך. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ נכון... מתאר בצורה מושלמת את הנכונות והכאב שהיו באוויר... שהמחלה הכללית של העם תתרפא, אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט אין מילים - ואת יודעת בדיוק מה זה אומר. נפלא! תודה לך. [ליצירה]
תגובות