תמצית טללי שחר
שְכוּנָה בערפיליהּ
על קצה לשוני,
מצפה שאנק
מְצוּפַה.
אשחוק מצחוקהּ
בצורי געש לבנים –
עצובים בעיצוביה,
ומרסקי האבק
אחשל טבעות רְכּוּזוֹת
בוקר
לחשכי נשמתי.
------------------------------------------------
ט´ תמוז התשס"ו
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואוו אתה יותר גדול מאשר שהכרתי! איזו כתיבה איזה מילים נעוצות כאן אשר חרשו בתוך לבבך על מנת לפרוץ לדף! אין אין כמוך ידידך: חיים בתודה [ליצירה]
- [ליצירה] הרגע הראשון של הבוקר... חשתי בשקט ובהתעוררות האיטית,המודעת. כמה מיוחד לדעת לכתוב על רגע אחד קצר,ממש לפני שהכל מתחיל.. ישי אני מודאגת מכיוון שככל שעובר הזמן מתחזקת אצלי התחושה שאתה,אכן,משנן את המילון.. איזה עושר של שפה ואיזו התבטאות רכה,המילים ממש מלטפות..הלוואי שהבוקר שלי היה כל כך רגוע...:-) [ליצירה]
- [ליצירה] את השיר הזה נח היה שם בתור צהר לתבה. כמה ריכוז כמעט טרום מבולי פורץ [ליצירה]
- [ליצירה] הו............. נפלא. כתיבה מצויינת וסוף מעולה. אהדתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] איי... הכאב. שיר מדהים. איני יודע עד כמה הוא שיר ילדים... אתה בטוח שהוא קליל? הייתי מחשיב אותו כשירה לכל דבר. זרימת סיפור טובה. כתיבתך מעולה. הסיום היה מעט ארוך... יש מקום לקצר או לחלק את המשפט לשתי שורות בשורה האחרונה. רק לבנות, להתקדם, להמשיך. להקריב, אם צריך, אבל לבנות. רגיש עד מאד. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה כ"כ. תקופת הקרבה השלימה לבורא - הסתו. כה מוכר לי הרצון הזה להוציא את הפנים החסום בחומת ההפרדה, חומת הבטון, ולזעוק לאלוקיי שיושיע. אהבתי את הדימויים... לילל כמו זאב פצוע למרומים. אוי... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד... כתיבתך מאוד מרשימה, דבר שכבר כתבתי, אם איני טועה. את המסר פחות הפנמתי... מהי המטאפורה? הממ... אנסה לחשוב על זה. אולי יפול לי האסימון. נהדר! תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמתי... מחושב היטב. אהבתי את המבנה הייחודי שלך. אל דאגה, הוא יבוא. ואם לא, את תשכחי מכך... בהצלחה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. פשוט נפלא, ללצא צורך להוסיף. מסכים אתך, ועם השיר. חזק! תודה לך. (ישר לאהודות!) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, מדהים מאוד. ויש גם קצת פחות. נתחיל מהפחות: * קראתי שלוש פעמים ועדיין לא הצלחתי להבין את מטרת השיר, כוונתו. הניגודים מוצלחים ביותר, אך בעיני הקורא הדל אין בהם כל משמעות. מה בעצם היה דימוי הים, ומה היה דימוי היבשה? ואם לא היה זה דימוי והכוונה אכן לרב חובל שנפטר ממסעותיו בים ומתייצב, הרעיון מאוד קלוש ולא מובהק בין הסימפוניה הכללית, הנהדרת. * ארץ שקופה? לא הבנתי משהו. נקודה אחת. מדהים: * ביטויים נ-ה-ד-ר-י-ם. איזה יופי ציורי. הניגודים שיצרת מתבלים הכל. עבודת האדמה בים, מתוארת בביטויים דמיוניים (חרישת המים במשוט, פיזור זרעי נצנונים מעיני רב החובל) המקסימים עיני קורא. * סיום מצויין, מבליט את הניגוד המנפיש. משאיר טעם טוב, כ"כ טוב, וחינם! * כתוב בצורה מצויינת, במבנה זורם וממחיש של תוכן השיר. אי אפשר לטעון שאתה לא כותב טוב. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] *חיוך*! נחמד ביותר... כמובן... הלוואי והיינו נשארים צעירים לנצח (הדס?). תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה שאתה עומד על דעותיך, ומציג אותן ברבים. לא אתווכח אתך על מה שאיני מסכים לו, כי זה לא המקום. כתיבה ישירה וטובה. הייתי אומר שזאת דעה יותר מאשר קטע - אבל איך שאתה רוצה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, טוב, ממש טוב. הדחיסה המסודרת הזו של סיפורים רבים, ביטויים רבים ואישים רבים הרמוזים מהתנ"ך. הכתיבה המדהימה הזו... רק את יכולה. תמיד כיף לעלעל ביצירותייך ולהתפעל מחדש. אמנם היו כמה דברים שהפריעו לי. ראשית, אני בד"כ יוצא נגד קטיעות "מודרניות" המפרידות חלקים חשובים במשפט, מכיוון שזה מקשה על הקריאה ועוצר את הזרימה. קצת "מעצבן". שיגעון שלי - אינך חייבת לקבל. לפעמים אפילו אני משתמש בפסיחות כאלה, אך במינון קטן ביותר. שנית, היה חסר לי התחכום האופייני שלך. הסיום היה צפוי (מכיוון שהסיפור ידוע), וחשבתי שלפחות תקחי נקודת מבט שונה ומעניינת, כמו שאת עושה בד"כ, או שתפתיעי בגורם נוסף ומפתיע המתחבר ליצירה (את יודעת למה אני מתכוון...). נכון, כתבת זאת בצורה מעולה שאני יכול רק להלל, אך היא פשוט הלבישה את הסיפור המקורי ברגש (שהיינו כבר יכולים להבין לבד) ובמלים יפות (מאין כמוהן), וחבל. ממש לא מתאים לך. זהו, בעצם. הבית האחרון מצויין! נהניתי. תודה! [ליצירה]
תגובות