הפרחים העלו את ראשון ואחרון פלאם לאוויר
באביב שָׂדַי.
לקולטם מסתערים גדודי שערך
כאילו רק לעת הזאת נסרקו.
צחוקך סרק בשדה. יש בפיתוי פיתוליו מן הלעג
לנתיבי כותרת האביב, הבאו בכדי לכמוש צבעם.
דרך ארץ של נתיבי פריחה אלה
כמעט ואינה
בהצהיבם פני אדמה בקוצים.
לא אתנם
בְּחֶלְקֵי השנה הבאה.
למרות עזותם את מרחמת, מלטפת קוץ
כמי שהיא הדרדרה בשׂדה.
האמנם מגורך הוא?
לוּ הייתי בּׁעַז
גם גדודי צהוב שלך היו לטופים
בגדיש שִירָי הנישא עד שמיים ונסמך בעזרם
ובלעדי קידוש כחולת רואי שכמותך, ברכת גשמים
להבעה חורפית מצטנעת
ליטופך היה מטהר נוסף על זרדי מוות –
כְּמִישָתִי.
-----------------------------------------------------------------------------
אור ל-א´ אייר התשס"ז
תגובות