חוט השני
נקשר סביב ראשה,
והפתק
"לה'"
משולח בידה.
ותעבור על פני הכרובים
ותצעק
"ראשי! ראשי!"
ויבכו שני אלה
באין אדם
להחיות הילדה.
הנה אש התמיד
משני העברים,
ופרצופי הדורות
על שלחן
לחם הפנים.
ועיניה
דולקות אחר הצלה,
תרות בתחנונים
אחר חיים,
אך כולם נטשוה
במחנה הלויה.
אף בישראל
לא נותר לה גואל,
ותזרק
עודנה נערה
בת-שנתה.
מצורעת
בפצעי אכזבה,
שכובה וכאובה,
זבת
דם
וסרוטה,
הגישה פתקהּ הקרוע
אל יד האל
השלוחה.
ותשבור בת הקול
את מסך הדממה
ותקרא
בדמייך חיי,
כנסת ישראל,
הרי את מזומנת
לחיי העולם הבא.
תגובות