תודה להילה, לאור ירח, לחיים ולישי:
הנאתכם הנאתי היא.
ביצועה: השמיים במכחולים השאר בסכיני ציור
[ שפכטלים ] ציור מובלט מעל פני שטח הבד בגבהים שונים.
ושוב תודה:
חיים
יצירה משגעת!!
האור של השקיעה...כל כך נוגה ומרגיע.
העיר עצמה נראית כעוד דקה והיא נרדמת....מאוד מרגיע להתבונן בציור הנפלא הזה.
תודה על עוד יצירה קסומה ומקסימה.
אשכרה לעת ערב - ציור כל כך מביע, מה שלא יהיה מצד שמאל נראה כמו חיילים שבאים להחריב או מנסים להגן. השבילים נראים כמו כידונים והמגדלים כמצבות.
עצוב, עצוב..
עוד אבנך ונבנית.
[ליצירה]
תודה להילה, לאור ירח, לחיים ולישי:
הנאתכם הנאתי היא.
ביצועה: השמיים במכחולים השאר בסכיני ציור
[ שפכטלים ] ציור מובלט מעל פני שטח הבד בגבהים שונים.
ושוב תודה:
חיים
[ליצירה]
יצירה משגעת!!
האור של השקיעה...כל כך נוגה ומרגיע.
העיר עצמה נראית כעוד דקה והיא נרדמת....מאוד מרגיע להתבונן בציור הנפלא הזה.
תודה על עוד יצירה קסומה ומקסימה.
[ליצירה]
אשכרה לעת ערב - ציור כל כך מביע, מה שלא יהיה מצד שמאל נראה כמו חיילים שבאים להחריב או מנסים להגן. השבילים נראים כמו כידונים והמגדלים כמצבות.
עצוב, עצוב..
עוד אבנך ונבנית.
[ליצירה]
שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
מאחר ואני מעריך את כתיבתה של הדס לא אחלוק עליה אולם, אתיחס מהזווית שלי!
כנראה שעוברת עלייך מרה שחורה, אבל גם זה קורה
ולכולנו, על כן מסוגל אני להבינך.
וליצירה:
העברת את תחושותייך בצורה נפלאה עם אמוציות
חזקות שמעבירים בקורא את תחושת ההזדהות העמוקה ביותר ומצורפים אליה רחמים עצמיים.
עד כאן את חצי הדרך למה ששיר מצריך כבר עשית,
לכן לא ניתן לשלול אותו.
יש בו רעיון בשירך בריחה אל ספרוט אל החור השחור,
והוא הרי גלקסיה בעצמו גודלו מעבר לגלקסיה שלנו
שהיא שביל החלב בו אנו חיים.
לכן במילה החור השחור איני רואה כל פסול: בשירך.
בעיני בכל אופן כל שמצריך שיר יש בו.
זהו סוג כתיבה ויש לקבלו כמות שהוא, או לעבור הלאה.
אהבתי נהנתי מבריחתך הנפלאה אשר אל הצג ממולי הביאה אותך.
תודה:
חיים
[ליצירה]
ביו המים של מעלה למים של מטה: ירחפו,
כי צורך הקיום ודו קיום לעד: אותם ידחפו.
השחפים!
והשמש שקעה החל להחשיך ולחיות הן צריך,
וזו השעה הטובה לדגה לאחר מכן עת האהבה.
תודה פשוט מרשים! ואין מילים.
האם מספיק דברתי האת עצמי הבהרתי
בנושא היצירה?
אהה.. כן נזכרתי: תודה
[ליצירה]
עם הנצח קצת יומרני, הביטי סביבך ותראי את הקורה.
הביטי אל בנינו אשר בנכר.
למה להביט אל שביל שנוצר מהחמה, ולא מזרחה?
שכולם יביטו מזרחה ויעלו על השביל!
לעם הזה אין פחד, טבועה בו חומריות בארצות נכר.
ואמרות כל זה, שיר יפה, פיוטי ומוצלח.
תודה לך: חיים
תגובות