הבזקי חשמל
בשמי הפלדה
וחיילי העננים
הרוקדים אתי
במחול השמחה.
אני ילד של סתו,
עיניי
ירוקות העד
בשלכת
גשמי הברכה.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזו האנשה! תיאור הסתיו בצורה פנטסטית וציורית! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מתי הספקת להגניב יצירה מבלי שאני אשים לב אליה! אהה!!! אהבתי. אם כי אני לא כל כך בטוח שהריקוד של העננים כל כך מתאים (השיר קצת אפל ופתאום ריקוד :S) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה, רק בגלל העובדה שאנשים כבר לא כותבים על עצמם, זה כאילו נהיה פסול. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי לראות את הסתו בעיניים של ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאני ילדה של קיץ... אהבתי... (אולי בגלל זה העיניים שלי חומות. כי בקיץ הכל מתייבש כמו הקוצים..שהם לא ירוקי עד...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! רוקד בגשם... בסתיו עם חיילי העננים... אתה גדול האם לא אמרתי לך? תודה לך: אהבתי ואהדתי, באהודות הפקדתי. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... כ"כ משמח כאשר מוצאים בן-זוג או מצליחים בשאר התחומים. יפה מאד! לחייך כל הזמן, ולהיות בשמחה תמיד. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... יפה! אני אוהב את "כתמי האש" האלה על הגלימות, ובכלל, את הצורות האלה. משום מה העיניים שלה נראו לי קצת יותר מדי עגלגלות. אולי צריך להקטין אישונים? את מציירת נפלא. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. יש אווירה מסויימת בשיר שלא קלטתי בשום שיר אחר. מזכיר לי שיר ידוע... של לאה גולדברג, אולי? השיר נקרא "אלי" (ז"א אל עצמי. עצלתי מלנקד), אם אינני טועה. סיום מפוצץ ממש. אהבתי מאוד. הגחליליות שלך מעניינות. הן תורמות עדינות מסויימת לשיר. פלא נסתר... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים והזוי עד מאוד. נהניתי מכל רגע. לא הצלחתי למצוא פגמים משמעותיים... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מרהיב. צבעים... מרגוע. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אם יורשה לי לשאול רק מה הם הכיתובים ב(לטינית?)? נראה מעט כאילו יד שמאל יוצאת לילדה קצת מאחור, או שזה סתם תעתוע. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר! הכאב הנכתב מנקודת מבט של חברינו האהוב, שמעולם לא חשבנו שבעצם עליו אנחנו מפילים הכל. שופכים את ליבנו לפניו. הייתי אומר שהדף עוד יותר אומלל, מכיוון שהוא נושא את הכאב עליו, ועוד לזמן רב... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שיר, שיר נפלא. את מודעת כבר לכתיבתך. ראוי לציין לשבח את הסוף המוחץ, הנותן טעם לכל השיר. אבן היסוד. ככה אני אוהב שירים. אני עדיין תוהה על הפירוק המוזר של המשפטים, אך זו החלטתך האישית. הגיוני שאלך עם הממלמלים. בסופו של דבר, גם למלמול יש עוצמה היכולה לשבור רקיעים, וליצור רעמים. אפשר להשוות את בטהובן לאדון העולם. השאלה היא: מה יהיו התוצאות. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. יפה ניצן. כה נכון. כוחות החיות האלה פורצים כל גבול אפשרי... לטובה. בתקווה לגאולה קרובה. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ נכון... מתאר בצורה מושלמת את הנכונות והכאב שהיו באוויר... שהמחלה הכללית של העם תתרפא, אמן. [ליצירה]
תגובות