תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
מצויין!
תיאור נהדר עם יציקות של מושגים ופסוקים פה ושם.
הכל זורם והמילים יפות ביותר.
הלוואי וכולם היו רואים את היופי בהיסטוריה, במיוחד של בתי כנסת... כה יפה.
תודה!
[ליצירה]
יפה ביותר!
העין השמאלית אכן נראית מעט פוזלת... נעזוב זאת.
גם לי היא הזכירה מישהי מהגולשות.
פשוט יופי... (אני לא מבין יותר מדי ברישומים... מצטער)
עשוי היטב.
תודה!
[ליצירה]
רגש לא מתמוסס וכלה, הוא נרדם. העירי אותו, את תהי זקוקה לו בעתיד הקרוב.
אמיתי ומוכר.
אגב, צ"ל בשורה 8 "הן" ולא "הם".
את תחזרי לעצמך, אל דאגה. רק הרבה, הרבה שמחה!
תודה.
[ליצירה]
אכן, פשטות של רגש, של נשמה. כמה קדוש וטהור...
באמת קשה להידבק בו, באבינו. לכי אל העצים ואל האבנים, הם ילמדוך. באמת. דרכם, ודרך אהבת אדם וחיות, תגיעי לאהבת האל הבסיסית. בהצלחה.
כתיבה מעולה.
תודה!
[ליצירה]
טוב... נחמד מאוד. אך יש כמה הערות:
* הסיפור כתוב בשפה וכתיבה יוצאת מן הכלל, כרגיל.
* הרעיון של הסיפור... מתחלק לשניים. מצד אחד, הוא חביב ומספר סיפור קצר על ילדים הגרים ב"שכונה" טיפוסית. פשוט ונחמד. מצד שני, העניין פה קצת חסר טעם. טוב, אז עירבת כאן שלושה נושאים שונים - בחירות, וונדליזם וסבא שנפטר. בסוף הם קצת מתקשרים, אך בקשר חלוש ביותר. זה נשמע יותר סיפור שהינו חלק מדבר הרבה יותר גדול, ולא משהו קצר שנפסק.
* אתה מצליח להכנס לדמויות כ"כ טוב... מכיר כל אחת ואחת, את צורות הדיבור שלה ומחשבותיה... נהדר!
אלה דעותיי...
שבת שלום, ותודה!
[ליצירה]
מסתורי... וחזק בו זמנית. שילוב מנצח.
העוצמתיות בשיריך תמיד מורגשת, וכתיבתך נפלאה להפליא.
על המסר איני יכול להגיב, מכיוון שלא ממש קלטתי אותו (הכתיבה סימאה את העיניים), אך השיר ממש יפה...
תודה!
תגובות