תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
הקישור שלך בין האדם לטבע פשוט מדהים.
חמק מראשי הרעיון שמאחורי היצירה, אף על פי שהרישום עצמו מרהיב...
האם יש כאן עוד נקמה של הטבע? זה דווקא מסביר הכל, חוץ מהעץ הכרות. למה הוא כרות? מה כרת אותו? איך?
מי עדיין לא מת? אני משער שהאדם, אך אפשר להגיד אותו דבר על העץ.
או שמא... האדם והעץ אחד הם? ("כי האדם עץ השדה...")
יפה מאוד!
תודה.
[ליצירה]
אפשר לדלות מבין השורות שלך את האהבה לקדרות הזו, לברקים, לעירבוב הצבעים.
אני מסכים במשהו עם בעז, אך לדעתי יש להסתכל על השיר במשמעות הפשוטה שהוא מציג. המשוררת באה לספר כמה אינסוף יש בגרגרי האבק האלה, ברוח, בסדקי השמיים.
אני ממש רואה אותך פורשת את גופך על האדמה ורגביה, מתחננת לגאולה הפרטית הזו.
כמה טוהר ונקיות. "כשהנשמה מאירה..."
אולי הפשטות של השיר היא המקיימת כאן, אך ציפיתי לסיום קצת יותר מפתיע ומאתגר. בסה"כ, שיר נהדר.
תודה!
[ליצירה]
את מוכשרת בצורה מטורפת...
זה מקסים! (עד כמה שזה יכול להיות, מבחינת התוכן).
עצוב מעט, באמת.
תודה לך!
אני פשוט עובר על יצירותייך ואוהד בלי לחשוב... זה פשוט מדהים.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
תגובות