תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
יפה...
לדעתי, לשירה יש קירות שאפשר להזיז לאיזה כיוון שרוצים, אך בתנאי שלא ייפלו. שירה הוא דבר מאוד מוגבל בתוך גבולותיו, אך פתוח כמעט עד אינסוף כשהוא נשאר בגבולותיו. זו דעתי, ועל פיה אבסס את הארותיי. אך קודם אתייחס לתוכן.
חודש תשרי, שבדיוק חלף, בכוונה בא עם הסתין. יש תחושת התנקות בסתיו, טהרה, החצנת הפנימיות. ולפי התחושות החזקות והמוכרות שהעברת, אני מבין שאת חושבת כמוני.
אז... בד"כ תומכים בדואב, אך במקרה שלך, אני מרגיש בדיוק כמוך. איפה אני והטהרה? איפה אני והטבעיות? נותקתי מעצמי, ועל כן נותקתי מן הטבע.
מצטער...
עכשיו נעבור לקטע הטכני. (גם זה חייב לבוא...)
* הרעיון של השיר מוכר ונעים. יפה!
* הרגש שהעברת פשוט וחסר כל מעצורים... או שפשוט כולם מרגישים את זה? טוב מאוד...
* בקשר למה שהזכרתי, להגדרות השירה: אין כאן מבנה של שיר, אין "אפקטים של שיר" (דימויים וכו'), אין חריזה או משחקי מילים. למה פשוט לא בחרת 'קטע'? (אל תביני אותי לא נכון, היצירה נפלאה, אך בתור שיר היא לא מתאימה כ"כ. [וגם זו רק דעתי, ויש המון חולקים]).
* הסיום טוב בהחלט, אך חסר לו קצת תבלין... צריך הדגשה למילה הנותנת את ה"פיצוץ", וזה נעשה בד"כ על ידי החדרת רעיון כפול. למשל, היית יכולה לתאר בצורה יפה ונסתרת שהעצים נטולי צל והעלים הזהובים חומקים מהצל, ורק את לא מצליחה להורידו מעל גבך.
המוח שלך, לא שלי. אני בטוח שיש לך את זה...
מקסים.
תודה!
[ליצירה]
ים ומדבר? גירוש?
בכל זאת,
אהבתי את ההאנשות האיתנות שנתת לענבים. אני אוהב שמדברים ככה לצמחים.
נתת חיות לרגש.
חשתי קצת ניתוק בין רמת הפיטויות של הבית השני והראשון. הם נכתבו יחד?
כתיבה מהנה.
תודה על הכאב!
[ליצירה]
אוי... זה פשוט משקף רגשות שהיו אצלי פעם. היום, אחרי ניסיונות רבים, הבנתי שזה לא קשה.
וזה באמת לא קשה. רק אל תהיי סגורה... הראי לחברה מי את, לא זיופים.
אנשים יאהבו אותך, תאמיני לי.
בהצלחה!
כתיבה נהדרת, שוב... יפה!
תודה.
תגובות