הנה, התקינו לזעירים מעלות זהב
מעתה יש בידך להעלות תפילה עם פתילה
ושמן מאורך
אוראל.
ראיתי מיד כשנטעה השחרית בפני המזרח כולו
הצטעצעת עם השכינה בְּ"יוחנן כהן גדול".
צחקת כמי שאחזתו סבתא אהבה
מהאבנט הארוך המתנחש ברצפת עזרה לדגדג.
אמנם את יגיעת מדע טבעות הפרים לא ידעת,
רוח רוממות שבו לא ידעת,
או את שירי האביב מנוגני הלויים עד יריחו.
אוראל מיטיב יותר דקדוקי חיים עצומים בּנרות
זר זית לראשו וממעל שׁשׁ שׁשׁ כנפיים
תהיה פרח כהונה של להבה זכה
גּדל נא ואל תגדל.
אור ל-כ"ט שבט התשס"ח, סדנת כתיבה.
תגובות