מדוע
חותם אתה שפתיך
איש שבע ימים?
למה תֹאחז
בסיפורים כואבים?
כסותי מצולקת,
נעולה במספרים,
מה לי ולילד
הרך בשנים?
והנה
את זרעך
נטעת לריק –
התשלים מלאכת הצורר?
מן ילדך
אל תרחיק,
ואת אגדתך
מהר לספר.
אך איך אגולל לו
את גודל הצער;
פצעים כאלה
שורטים בעיניו
והרי הוא
עודנו נער!
את מצוות עברך
קיים ועשה,
ואם יקום
נגדך
אל תרפה, אל תסטה.
יעלה האיש
מדמך שלך
ויבנה,
ויחיה.
והגדת לבנך
ביום ההוא לאמור:
את השואה וקדושיה
זכור ושמור.
תגובות